פרשת הסלמונלה: האם אפשר לתבוע - ובאיזה סכום?

בעוד רוב כלי התקשורת מרבים לעסוק באחריות יצרניות המזון למחדל הסלמונלה, קל לשכוח כי גם הרגולטור – במקרה הזה, משרד הבריאות - שותף לאחריות, כמי שתפקידו העיקרי הוא הגנה על האזרחים.

"משרד הבריאות, האמון על בריאות האזרחים, היה צריך לקיים מערך בדיקות מקיף וקבוע בפסי הייצור, על מנת להימנע מקרב המאסף שבו אנו נמצאים כעת", מסביר עו"ד דוד מנע, בעלי משרד עורכי הדין מנע ושות' ומומחה בדיני נזיקין ותובענות ייצוגיות.

הרגולטור, לדברי עו"ד מנע, הוא המפקח - ולכן "נציגיו צריכים לפקוד את המפעלים מדי פעם בפעם ולדגום את פסי הייצור, על מנת לאשר אותם. הם לא עשו זאת, וחגיגת הביקורת המוצדקת על שטראוס ועלית לא פוטרת את משרד הבריאות מאחריות".

אנו יודעים שהסלמונלה נוצרה בשל נוכחות יונים במפעל. איזו משמעות משפטית יש לכך?
"צריך להבין כי חיידק הסלמונלה לא גדל יש מאין. זו תולדה של אי-שמירה על הגיינה שנובעת מחיסכון בכוח אדם, מבקרת איכות לקויה ומגורמים אחרים, שצריכים לפקח אצל היצרן שמה שקרה - לא יקרה".

איך משתלבת כאן האחריות של הרגולטור?
"בימים אלה אני ואני משרדי מכינים תובענה ייצוגית גם נגד שטראוס-עלית, ואנו שוקלים בהחלט להכניס את משרד הבריאות לתוכה. אומנם האשם העיקרי נופל על היצרן, אך לא ייתכן שהמדינה תזלזל בבדיקת היגיינה בסיסית באחד ממפעלי המזון הגדולים ביותר בארץ; מפעל שמוצריו מגיעים לכל בית, ושרבים מחומרי הגלם שלו משמשים להכנת מגוון מוצרים נוספים אצל יצרניות מובילות".

מנע מסביר כי קיימים מעגלים נוספים שנפגעו, אשר יכולים לדרוש פיצויים. "כך, למשל, רשת ארומה מייצרת את השוקולדים שלה במפעלי שטראוס. היא נפגעה, ולכן ראויה לפיצוי. גם בעלי חנויות של מוצרי שוקולד וממתקים נפגעו, משום שהיקפי המכירות שלהם ירדו בעשרות אחוזים. במקרים אלו, מדובר בתביעה נזיקית רגילה.

"תביעה נזיקית אפשרית גם בכל מקרה שבו אדם שרכש את המוצרים האלה חלה, נפגע או אולי אף אושפז בחלק מהמקרים. לקוחות אלו זכאים לפיצוי נזיקי, כל מקרה לגופו. סכום זה הוא מעבר לתובענה הייצוגית".

כיצד מעריכים איזה סכום אפשר לתבוע בתובענה ייצוגית?
"על מנת להעריך את התובענה הייצוגית במקרה המדובר, יש צורך להעריך כמה לקוחות רוכשים את המוצרים הנגועים ומה ממוצע רכישת המוצרים. אם 100 אלף איש, נניח, רוכשים שוקולד נגוע ב-15 שקלים, אפשר לחשב את סכום התובענה".

התביעה, מוסיף עו"ד מנע, תתבסס על רשלנות ופגיעה באוטונומיה. "החברה סיפקה ללקוחותיה שוקולד, והמתינה חמישה ימים לפני שפרסמה את הקריאה לריקול. זאת, אף שידעה כי קיים חשד סביר להימצאות סלמונלה במוצרים - ומכאן הרשלנות. היה אולי אפשר למנוע פגיעה בחלק מהלקוחות כבר עם הימצאות הבדיקה הראשונה הנגועה. החברה היתה צריכה להודיע על חשד, ולהוסיף כי הנושא בבדיקה, דבר שלא נעשה".

עו"ד מנע מסכם את הפרשה כביטוי נוסף ל "תרבות החפיף, שהתפשטה במדינה שלנו כמו מגיפה. חברות גדולות ומכובדות - וגם הרגולטור עצמו - מזלזלים וחוסכים בתקנים ובכסף, וזה מתבטא במחדלים מיותרים כמו פרשת הסלמונלה".