שופט בית המשפט המחוזי במרכז, עמי קובו, גזר היום (ראשון) 24 חודשי מאסר על ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יהודה בן חמו, שהורשע בגין עבירות גניבה, מרמה והפרת אמונים. עם זאת קבע השופט כי מתקופת מאסרו ינוכו הימים ששהה במעצר. כן הטיל עלה נאשם קנס כספי של 200 אלף שקלים וקבע כי בעבירות בהן הורשע יש עימן קלון.
השופט דחה מנגד את בקשת התביעה לשלול את הגמלה והזכויות הפנסיוניות בהן זכה במהלך עבודתו הציבורית. השופט קבע בין היתר כי בן חמו לא מעד חד פעמית ומעשיו נמשכו תוך ניצול לרעה של תפקידו הציבורי. בן חמו הורשע בחודש אוקטובר האחרון בשלושה אישומים: גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים - מרמה, עורמה ותחבולה. בן חמו זוכה מעבירות של הטרדת עד והפרת הוראה חוקית באישום הרביעי.
בית המשפט קבע כי הנאשם פיתח בלשכת ראש העירייה מנגנון של איסוף תרומות בתווי קנייה, מאנשי עסקים שפועלים בכפר סבא. בין התורמים נמנו רשת יינות ביתן, חברת ינוב, חברת נווה מרום, רשת ויקטורי ואחרים. כל פעולת מנגנון תווי הקנייה נעשתה בהנחיית הנאשם, בידיעתו ובשליטתו המלאה. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העירייה, ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם הנחה את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות.
התורמים הסכימו לתרום ביד נדיבה עבור נזקקי העיר כפר סבא. בסך הכל התקבלו מהתורמים תווי קנייה לנזקקים לקראת חגי ראש השנה ופסח, במהלך השנים, בסך כולל של כ-600 אלף שקלים. בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים, ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ומכרים, ולא על בסיס קריטריונים ברורים ושוויוניים. כך גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי, וכן עובדי לשכתו.
בהמשך לכך, קבע הנאשם את הגורמים שאליהם יועברו תווי הקנייה שנתרמו, ובהתאם לכך, חלק אכן הגיעו למשפחות נזקקות, חלק לאנשי לשכתו שלו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, וחלק נטל הנאשם לעצמו. בנוגע לתווים שהגיעו בפועל לנזקקים, נקבע כי לא מדובר בעבירה פלילית, וזאת אף שאופן ניהול הפרויקט כולו היה שלא בהתאם לכללי המנהל התקין.
חלק אחר של התווים, בהיקף ניכר של כ-250 אלף שקלים, לא הועבר לחלוקה לנזקקים. סכום זה נותר לשימושו של הנאשם עבור עצמו ועבור מקורביו, וחולק על ידיו כראות עיניו, לרבות לעובדי הלשכה שקיבלו באופן קבוע תווים מהנאשם לראש השנה ולפסח, זאת מתוך התווים אשר נתרמו על ידי התורמים עבור הנזקקים.
העברת התווים למי שאינם נזקקים מהווה מרמה כלפי התורמים, אשר סברו שתרומות מועברות לנזקקים בלבד. כמו כן, מעשים אלה עולים לכדי מרמה והפרת אמונים. הנאשם עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עירייה כדי להפיק רווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, ובכך פגע באמון הציבור. מתוך סכום זה, נקבע כי הנאשם גנב סך של 190 אלף שקלים.
הנאשם נטל חלק בלתי מבוטל מהתווים האמורים לשימושו האישי. חלק מהתווים, בסך של 10,300 שקלים, אשר נתרמו בשנת 2016, נתפסו בחיפוש בארון הבגדים בביתו של הנאשם, בכיס מכנסיו של הנאשם ובתיק הספורט שלו, שנמצא ברכבו. בחלקם עשה הנאשם שימוש ברכישות שביצע.
כמו כן, הנאשם החזיק חלק מהתווים שנתקבלו מתרומות במגירות השולחן בלשכתו לצרכיו האישיים. הנאשם אף ביקש ממנהלת לשכתו לבצע עבורו רכישות פרטיות בהיקף של אלפי שקלים לכל הפחות, ומנהלת הלשכה עשתה זאת לבקשתו.
הנאשם אף החזיק עד לחודש פברואר 2014 בביתו תווים אשר אשתו דאז עשתה בהם שימוש, בעיקר לקניית מתנות - לרוב לפי בקשתו של הנאשם, בהיקף של אלפי שקלים לכל הפחות.
כמו כן, הנאשם מסר לעובדת העירייה תווים בסך של 500 שקלים, כדי שהיא תקנה באמצעותם מתנות לבני משפחתו, והיא עשתה כן. הנאשם אף שילם חלק משכרה של עובדת משק בית, שעבדה בביתו במשך כשלוש שנים, באמצעות תווים שהתקבלו כתרומה לנזקקים. היא אף ערכה עבורו קניות של מוצרי מזון לביתו באמצעות תווים שמסר לה, כל זאת בסכום מצטבר של אלפי שקלים. גרסתו של הנאשם בנוגע לתווי הקנייה נדחתה.
באישום השני הורשע הנאשם בעבירה לפי פקודת מס הכנסה, בנוגע לסכום שהנאשם הורשע שקיבל במרמה, בסך של 250 אלף שקלים - שעליו הוא לא דיווח לרשויות המס.
באישום השלישי, הוכח שהנאשם עסק באופן פעיל בענייניו של חברו הטוב, מר רפי כחלון, וקידם אותם, תוך ניגוד עניינים. כחלון היה הבעלים של כמה מגרשים בכפר סבא באמצעות חברה שבבעלותו, ובשל כך נזקק לשירותי העירייה בנושא תכנון ובנייה. הנאשם ביצע פעולות רבות למען כחלון, בתיאום עימו, ומתוך ידיעה ברורה של הנאשם שהוא מפעיל את השפעתו מכוח תפקידו, למען חברו הטוב.
הנאשם פעל באופן משמעותי כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו כחלון בעירייה ובמדור כיבוי אש, כל זאת תוך ניגוד עניינים מובהק. הנאשם, בתפקידו כראש עירייה, פנה לגורמים הכפופים אליו בעירייה ולגורמים נוספים, וביקש מהם לקדם ולזרז את הטיפול בענייניו של חברו כחלון.
הנאשם אף חתם על היתרים בנוגע לחברות שבבעלותו של כחלון, כאשר הוא מודע לכך שהוא חותם על בקשות הנוגעות לכחלון, ואף עדכן את כחלון בכך פעם אחר פעם. גרסתו של הנאשם בעניין זה נדחתה. עם זאת, בסופו של דבר, לא נטען על ידי המאשימה, וממילא לא הוכח, שכחלון קיבל היתר כלשהו שלא כדין עקב התערבות הנאשם. השפעתו של הנאשם הייתה בזירוז הטיפול בענייניו של כחלון. מעשים אלה מהווים עבירות של הפרת אמונים.
באישום הרביעי, הואשם הנאשם בכך שלאחר ששוחרר ממעצר, ונאסר עליו ליצור קשר עם מי מהמעורבים בחקירה בנוגע לנושאי החקירה - שוחח הנאשם עם נהגו מועלם על נושאים הקשורים באופן מהותי לחקירה. ואולם, בהיעדר בסיס לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים על סמך עדותו של מועלם, ובהעדר תימוכין של ממש לעדותו, זוכה הנאשם מחמת הספק באישום זה.
בגזר הדין נכתב: "במסגרת השיקולים לקולה, נשקלו עדויות האופי הרבות שנשמעו מטעמו של הנאשם, אשר מהן עולה כי הנאשם פעל במשך שנים רבות כדי לסייע לנזקקים והחלשים בחברה, זאת גם מעבר למילוי דרישות תפקידיו הציבוריים. מעשים אלה של הנאשם עומדים לזכותו, על אף שחטא דווקא בשליחת יד בתווים אשר נועדו לשמש תרומה לנזקקים".
עוד נכתב כי: "מעשי הנאשם, לא היו בגדר מעידה חד פעמית, אלא נמשכו לאורך שנים וכללו מעשי מרמה וגניבה תוך הפרת אמונים וניצול תפקידו ומעמדו הרם לביצוע העבירות. הניצול לרעה של התפקיד והמעמד הציבורי לשם הפקת טובת הנאה לנאשם, מהווים מעשים שדבק בהם פגם מוסרי חמור".
בהכנת הידיעה השתתף ירון דורון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו