"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בגלל הפרקליטה: נאשם בעבירות מין זוכה

תובעת בפרקליטות גרמה לחוקרת ילדים לשנות את חוות דעתה ועל סמך זאת ביססה את קו תביעתה • הדבר התגלה לקראת סוף המשפט כשלדבריה "לא זכרה שעשתה זאת" • כעת הומלץ לנקוט נגדה בהליכים מנהליים

,עודכן
השופט בדימוס רוזן. המליץ לנקוט בצעדים נגד הפרקליטה // צילום ארכיון: תומר אפלבאום

השופט בדימוס דוד רוזן המליץ היום (ראשון) בפני פרקליט המדינה לנקוט בצעדים מנהליים נגדתובעת בפרקליטותבשל פגמים חמורים שנפלו בהתנהלותה. התובעת ניהלה תיק נגד נאשם בעבירות מין באופן בלתי תקין במהלך משפט במה שהוביל לזיכויו של הנאשם.

בין היתר, התובעת לא ציינה כי שוחחה עם חוקרת ילדים על עדות שגבתה מקורבן העבירה, שיחה שבעקבותיה חל שינוי מהותי בעמדתה של חוקרת הילדים. התובעת העלימה מידע קריטי להליך המשפטי מבית המשפט ומהסנגור ואף הצהירה הצהרה לא נכונה בפני השופט. לאור התנהלות זו, הועבר פסק הדין לבחינתו שלנציב תלונות הציבור, השופט רוזן, על מייצגי המדינה בערכאות.

הפרשה מתייחסת לנאשם שהואשם בביצוע מעשים מגונים בשתי ילדות בשנת 2013. במהלך המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, התברר כי גורם בפרקליטות שוחח עם חוקרת ילדים שגבתה עדות מאחת מקורבנות עבירות המין, לאחר שבחוות דעתה נכתב כי היא "מתקשה להעריך את מהימנות דבריה". אולם, לאחר אותה שיחה שינתה חוקרת הילדים את חוות הדעת וכתבה כי היא מעריכה שהילדה אכן חוותה סיטואציה מינית עם הנאשם.

במהלך המשפט ביקש השופט לגלות מי אותו גורם "אלמוני" מהפרקליטות ששוחח עם חוקרת הילדים והביא, כביכול, לשינוי בחוות דעתה לרעתו של הנאשם, זאת לאחר שהתובעת ציינה כי אינה יודעת באיזה גורם מדובר ולא נמצא לכך כל תיעוד. רק לקראת השלבים האחרונים של ההליך המשפטי, כשנתיים לאחר שהצהירה כי אותה פנייה לחוקרת הילדים לא מתועדת, הודיעה התובעת לבית המשפט כי מצאה מסמך שנכתב על ידה, המתעד את אותה שיחה לחוקרת הילדים ומתברר שמי שקיים אותה הייתה היא עצמה. לדבריה, עד לאותו זמן היא לא זכרה שעשתה זאת.

לאחר דברים אלו הגיע השופט למסקנה כי הקשר בין הפרקליטה לבין חוקרת הילדים הוא שהוביל לשינוי חוות דעתה של חוקרת הילדים, ובסופו של ההליך החליט לזכות את הנאשם.

בהחלטתו כתב הנציב רוזן כי "התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, כי לא מדובר באלמוני פלמוני, אלא כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים. ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה כפי שנהגה התובעת נוכח שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של השינוי בחוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו".

עוד כתב הנציב כי "לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר