הנתונים מוכיחים: קל ומהיר יותר להגיע ארצה כפליט מאשר כעולה חדש

הנתונים מדברים בעד עצמם. מתברר שקל ומהיר יותר להגיע לישראל כפליט שאינו זכאי חוק השבות מאשר כעולה חדש. מדינת העם היהודי פתחה את שעריה לאזרחי אוקראינה הנמלטים באשר הם, בזמן שבמדינות הגובלות באוקראינה ממתינים יותר מ-10,000 איש לאשרות עלייה.

מפרוץ המלחמה ועד אתמול בצהריים נקלטו בישראל 7,437 פליטים אוקראינים שלא באמצעות חוק השבות. לעומת זאת, עלו לישראל רק 3,695 עולים מאוקראינה מתוקף זכאות חוק השבות. כלומר, על כל עולה חדש מאוקראינה קלטה ישראל שני פליטים אוקראינים. כל זאת, בזמן שכ-10,000 פליטי הקהילות היהודיות מאוקראינה חיים על מזוודות בפולין, ברומניה, בהונגריה ובמולדובה - חלקם בתנאים קשים במרכזי פליטים - וממתינים לאישור לעלות ארצה. נוסף על כך, לפחות עוד 5,000 פליטים יהודים מאוקראינה המשיכו הלאה למדינות במערב אירופה, בעיקר לגרמניה, ובחרו לא לעלות לישראל בינתיים; חלקם בשל ההמתנה הארוכה לאישורי העלייה, ואחרים - בשל התנאים והמענקים שמציעה גרמניה.

הנוהל המזורז

מספרים אלה רוכזו על סמך נתוני הסוכנות היהודית, שנאספו בקרב כ-7,000 נמלטים מהקהילות היהודיות באוקראינה, השוהים כרגע ב-18 מלונות שונים ששכרה הסוכנות בפולין, בהונגריה, ברומניה ובמולדובה - ועל סמך נתונים שנאספו במולדובה וברומניה בעניין כ-3,000 פליטים יהודים במתקנים של הקהילות היהודיות, הג'וינט והקרן לידידות.

רק לפני ארבעה ימים הבינה מדינת ישראל את המצב, ובעקבות לחץ של הסוכנות היהודית ושל ארגוני העלייה הוחלט על מבצע "עלייה אקספרס", הכולל הקלה בבדיקות נתיב לקבלת הזכאות. בדיקת זכאות מלאה לעלייה של כל משפחה נמשכת כשעה. שינוי המדיניות קובע שבמקום לבדוק את כל בני המשפחה, נציגי נתיב מבררים אם יש קרוב מדרגה ראשונה בארץ, אם כבר החלו בבירור זכאות בעבר או אם אחד הילדים השתתף בתוכניות "נעלה", "מסע" או "תגלית". אם התשובה חיובית, מקבלים בני המשפחה אישור כניסה לישראל. תהליך כזה אורך רבע שעה במקום שעה.

עם הגעתם ארצה מקבלים הפליטים ביטוח בריאות ומשוכנים על ידי פיקוד העורף ומשרד הקליטה במלון למשך שבועיים. בשבועיים הללו נציגי נתיב ממשיכים את בירור הזכאות, ורק אז מעניקים להם מעמד ותנאים של עולים חדשים.

"נכנסנו מתחת לאלונקה, והוחלט שגם עובדי הסוכנות היהודית יסייעו לאנשי נתיב בתהליכי הבדיקה הראשונית", אומר סמנכ"ל הסוכנות היהודית ומנהל מבצע אוקראינה, יהודה סטון, "למולדובה כבר הגיעו ארבעה אנשים שלנו, כדי לנסות לשחרר את צוואר הבקבוק שם. בפולין הצלחנו להגיע למצב של איזון, שבו קצב כניסת הפליטים היהודים שווה לקצב העולים. בפולין רוב הפליטים היהודים עולים בתוך 72 שעות עד שבוע לכל היותר. ברומניה קצב העלייה היה נמוך מדי, ואנשים המתינו גם שבועיים עד לעלייה. אני מקווה שכעת, עם המודל החדש של עלייה אקספרס והוספת שני קונסולים, המצב ברומניה ישתפר".

בהונגריה, מוסיף סטון, "יש מעט יותר פליטים יהודים שנכנסים מאשר אלה שיוצאים, ובתחילת השבוע הקרוב נגביר גם שם את הקצב. במולדובה יש פער גדול מאוד בין קצב הכניסה לקצב היציאה, שם בכל יום מגיעים כ-300 איש אבל יוצאים רק כ-200, ואני מקווה שגם שם המודל החדש ישפר את המצב - או שאנשים יעברו בינתיים לרומניה, שם אנחנו יכולים להעניק להם במלונות ששכרנו תנאי מגורים נוחים יותר מאלו שקיימים בחלק ממרכזי הפליטים במולדובה".

בתחילת המלחמה הנפיק הקונסול הישראלי במולדובה אישורים בקצב של 30 אשרות עלייה ביום. בעקבות גל הפליטים היהודים והמחסור במקומות לינה בקישינב, תוגבר המערך - ושלושה קונסולים הצליחו להנפיק כ-90 אישורים ביום. בעקבות ההקלות הנוספות, הגיע הקצב בימים האחרונים ל-150 אשרות ביום.

"זה עדיין לא מספיק. אנחנו קולטים כל הזמן עוד ועוד פליטים שמצבם קשה יותר, בייחוד קשישים", אומר אורי ליבשיץ, שמרכז את קליטת הפליטים היהודים בבית הכנסת אגודת ישראל בקישינב, "אני לא מצליח להבין איך מדינת ישראל הצליחה לעלות במבצעים מרהיבים אלפי יהודים מאתיופיה בבת אחת, אבל משאירה אותנו להתמודד לבד עם הטירוף שקורה כאן. מה הבעיה להנחית כאן מטוס גדול ולהוציא בבת אחת את כולם? למה אנשים מבוגרים שאיבדו הכל צריכים להמתין כאן שבועיים ויותר על מזרנים?".