"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הנתונים המלאים

"אי אפשר להפלות בין המדינות": בישראל מודאגים מהזינוק במספר הנכנסים מרוסיה

על רקע השינוי במדיניות הקליטה, בכיר בממשלה מתריע: "החמרת המצב ברוסיה תביא לגל מהגרים נוסף" • מאז פרוץ המלחמה הגיעו לארץ 6,126 אזרחי רוסיה - פי שלושה מבתקופה שקדמה ללחימה

,עודכן
0השמעה
פליטים יהודים בקישינב, צילום: יוסי זליגר

מאז החלה המלחמה באוקראינה ועד אתמול בשעות הבוקר, נכנסו לישראל 6,005 אזרחים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות. כך עולה מהצלבת נתונים בין סוכנות נתיב, העוסקת בהבאת עולים לארץ, לבין משרד הקליטה ורשות האוכלוסין וההגירה.

גורמים במערך ההגירה מדברים בשיחות פנימיות על "מטוסים מלאים באוקראינים, מבלגיה וממדינות נוספות, בדרכם לישראל", בעקבות מדיניות פתיחת השערים החדשה, שעליה הכריזה אמש שרת הפנים איילת שקד.

רה"מ בנט על מתווה הפליטים: "אנחנו מנהלים את המשבר ברגישות, מושיטים עזרה ככל הניתן" // צילום: לע"מ

על פי ההערכות של גורמי מקצוע, בעקבות המדיניות הישראלית יהיה גל גדול של אוקראינים שינסו להיכנס לישראל, גם אם אין להם בני משפחה או חברים בארץ. אתמול הגיעו לנתב"ג כמה אזרחים אוקראינים שכבר ניסו להיכנס לישראל בעבר בתואנות שווא, וגורשו. באחד המקרים קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל גונן־אגמון, כי על אף ההיסטוריה הבעייתית של הפונה, "בעת הזו יש לאפשר למבקשת ולשכמותה להישאר בישראל".

ההערכה מתבססת על הנתונים המצטברים מהתקופה שלפני המלחמה. מספר השוהים הבלתי חוקיים מאוקראינה עמד על כ־15 אלף והיה הגבוה ביותר מכלל מדינות העולם.

המספרים מזנקים

גורמים במערך ההגירה סבורים כי מרגע שישראל הודיעה על מדיניות מרחיבה - המסר יועבר אחורה לפליטים אוקראינים באירופה, והם ינצלו את המצב כדי לבוא לישראל.

בתוך כך, ל"ישראל היום" נודע כי גם בהגעת אזרחים רוסים לישראל חל זינוק עצום מאז פרוץ המלחמה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, 6,126 תושבי רוסיה הגיעו לישראל בשבועיים האחרונים, ל-138 מהם סורבה הכניסה. מדובר בכמות כפולה מזו שנרשמה בחודשים ינואר ופברואר - אז נכנסו לארץ כ-3,000 אזרחים רוסים.

מדיניות פתיחת שערים חדשה. שרת הפנים איילת שקד,צילום: אורן בן חקון

על פי נתוני נתיב, ל-1,300 מתוכם הונפקו אשרות עלייה, והם נכנסו כעולים חדשים. השאר נכנסו דרך נתב"ג כתיירים, וההערכה היא ש-70% מהם יבקשו בסופו של דבר מעמד עולה.

בכירים בממשלה וגורמים במערך ההגירה אמרו ל"ישראל היום" כי יש להיערך לכך שעם המשך המלחמה והחמרת המצב ברוסיה, יגיע גם ממנה גל גדול של מבקשי מקלט שאינם זכאי חוק השבות.

"משמעויות מדיניות"

"איננו יכולים ליצור מדיניות הגירה שתפלה בין רוסיה לאוקראינה. יש לגישה כזו גם משמעויות מדיניות", אמר בכיר בממשלה.

עוד נודע כי למדיניות קבלת הפליטים האוקראינים שלהם קרובי משפחה או חברים בישראל, קדם ויכוח בין שרת הפנים איילת שקד לבין השר זאב אלקין. גורמי המקצוע התריעו כי מדיניות מרחיבה תזמין גל פליטים גדול, שיהיה קשה להוציאו לאחר מכן מישראל. מנגד, אלקין טען כי הפליטים שמגיעים לישראל הם ממעמד כלכלי גבוה, כך שאין להם אינטרס להשתקע בארץ.

יצוין כי על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מאז הפלישה הרוסית הגיעו לארץ 8,500 אוקראינים. מתוכם 8,247 נכנסו לארץ ו־253 סורבו.

בתגובה לפרסום ב"ישראל היום", מתן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו", אמר: "אוזלת היד של אנשי המחנה הלאומי, לצד הלחץ של השרים הפוסט-ציונים, יעלו לנו ביוקר. העובדה שגורמי המקצוע התריעו בצדק מפני ניצול המלחמה לטובת גל הגירה רק מעידה על חומרת המצב. לא ייתכן שבשל רצון ילדותי להידמות לאירופה ולקבל יחסי ציבור, שרים בממשלה יתנערו מאחריותם למדינת ישראל. אם לא נשמור על הגבולות, יאבד הרוב היהודי, חייבים להתעורר!".

בהכנת הידיעה השתתף יורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר