"ארה"ב וישראל הן כמו משפחה"

הערב תשתתף ניקי היילי כאורחת הכבוד ב"פורום 'ישראל היום'" ליחסי ישראל־ארה"ב, ואת הקשר ארוך השנים בין שתי המדינות היא מגדירה במילים חמות, שהן הרבה מעבר לדיפלומטיה • קטעים נבחרים מתוך הריאיון המיוחד שהעניקה ל"ישראל היום" שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם

"ישראל היא משפחה בכל מובן אפשרי". ניקי היילי // צילום: ניר אריאלי // "ישראל היא משפחה בכל מובן אפשרי". ניקי היילי

ניקי היילי אמנם כבר לא באו"ם, אך את הלהט שלה בכל הנוגע להגנה על ישראל קשה לקחת ממנה. היא הפכה להיות הדמות הפופולרית ביותר בממשל טראמפ, כאשר נלחמה את מלחמתה של ישראל במסדרונות האו"ם כשגרירה והציבה בפני אומות העולם מראה שחשפה את קלונן.

אבל היא "שכבה על הגדר" למען המדינה הקטנה שלנו, לא רק מכיוון שזה היה הדבר הנכון לעשות; היא עשתה זאת למען הסדר העולמי והחזרת ארה"ב לעמדת מנהיגות. כדי להבהיר שהימים שבהם אפשר היה להיטפל למדינה כלשהי ולהפוך אותה לשק חבטות, חלפו מהעולם. החודש פורסם עימה ראיון ב"ישראל היום" לקראת השתתפותה ב"פורום 'ישראל היום' ליחסי ישראל־ארה"ב", ולקראת האירוע עצמו אנו מביאים לכם קטעים עיקריים ממנו. 

פגשתי את היילי במשרדי הארגון שלה, לא הרחק מבורסת וול־סטריט במנהטן, ליבת העסקים העולמית. היילי אמנם כבר לא בתפקיד ציבורי, אך היא ממשיכה לקדם את אותם דברים שעשתה באו"ם: את אמריקה היפה. הארגון שהקימה - Stand for America ("לייצג את אמריקה") - מבקש להפיץ את הבשורה שכה מזוהה עם ארה"ב: הדמוקרטיה, החירות האישית, שוק חופשי ויצירתיות - לא על ידי פעילות דיפלומטית, אלא על ידי מעין פעילות הסברה אמריקנית שהיילי היא הדוגמה המהלכת שלה, וכל זאת תוך הדגשת הצורך באמריקה גאה ובטוחה בעצמה. 

אז אמנם את הפוליטיקה היילי השאירה מאחור לעת עתה, אך נראה כי החיידק הפוליטי עדיין נשאר בה והיא להוטה לתפקד כשגרירה בלתי רשמית של הממשל לישראל. היא יודעת היטב מה כתוב ב"עסקת המאה" שחלקה ייחשף החודש, ובראיון ל"ישראל השבוע" הבהירה כי התוכנית לא תפגע בישראל. "קראתי אותה", היא אומרת, "אני חושבת שהיא נעשתה היטב, מתוך חשיבה יסודית, ומתוך התחשבות בנקודות התורפה של שני הצדדים, וגם במה ששני הצדדים רוצים".

לנוכח המצב של שני הצדדים (הישראלי והפלשתיני) - האם לתוכנית הזאת יש סיכוי? 

"אני אופטימית. זה לא יהיה קל, אף אחד מהצדדים לא יתאהב בתוכנית, אבל שום צד בתוכנית לא ישנא אותה. עם זאת, על שני הצדדים לרצות שלום. אם הם ירצו, הם יחליטו מה יהיו הפרטים (של הסדר הקבע) - לא ארה"ב. הישראלים והפלשתינים יחליטו, וראוי לנצל את ההזדמנות הזו. ראוי לנסות... תפקידן של מדינות ערב יהיה להגיד לאבו מאזן שהדרך לשפר את מצב הפלשתינים היא להגיע לשולחן המשא ומתן. הסירוב שלו מראה את הפרצוף האמיתי שלו ושל העולם הערבי - זה מראה שלא ממש אכפת למדינות ערב מהפלשתינים. כי אם לפלשתינים היתה חשיבות כה גדולה מבחינתן, כולם היו מובילים אותו לשולחן והוא היה רוצה לשפר את המצב".

מה את עונה לאלה שאומרים שראש הממשלה נתניהו לא רוצה שלום? 

"עדיין לא דיברתי עם ראש הממשלה על כך, אך אני משערת שהוא יאמר לי שהוא כן רוצה שלום. ההנחה שלי היא שכל ישראלי וכל פלשתיני רוצים שלום. אבל שוב - אומר לראש הממשלה את מה שאמרתי לאבו מאזן: בוא לשולחן המשא ומתן. תראה במה מדובר ותנהל דיאלוג".

לפני שנה בבית הלבן שאלתי את הנשיא טראמפ מה ההחלטה הכי חשובה שלו, והוא אמר שההכרזה על ירושלים כבירת ישראל - ובמסגרת זו העברת השגרירות לשם - היתה מההחלטות החשובות ביותר שלו. איפה היית ממקמת אותה בסקאלת ההישגים של הנשיא? 

"אני חושבת שלטראמפ היו הרבה הישגים. אני לא רוצה לדרג אותם, אך ההחלטה על ירושלים היתה אמיצה במיוחד כי הרבה מאנשי הממשל הבכירים לא היו בעד העברת השגרירות, והוא לא הקשיב לאנשים שאמרו שהשמיים ייפלו. הוא הסתכל על המצב וסירב להמשיך בדרך של האחרים. הוא פשוט הכיר במציאות... הפלשתינים צריכים להכיר באמת - שירושלים היא בירת ישראל. גם על הערבים לגרום לפלשתינים להכיר במציאות. כי אם לא מכירים באמת, לא יכולים להגיע לפתרון". 

הלהט להילחם עבור ישראל

כשאני שואל אותה לקראת הפורום המיוחד השבוע, כמי שכבר הוכיחה את אהדתה כלפי ישראל, איך היא רואה את הקשר ארוך השנים בין ישראל לבין ארה"ב, היא משתמשת במונחים שהם הרבה מעבר לעולם הדיפלומטיה.

"עסקת המאה לא תהיה קלה, אבל אני אופטימית". ניקי היילי עם עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט // צילום: ניר אריאלי

"אני חושבת שישראל היא משפחה בכל מובן אפשרי", אומרת היילי, "אנחנו רואים בישראלים אחים ואחיות, שותפים ובעלי ברית, חברים. לפעמים, כמו בכל משפחה, יש חילוקי דעות בין האחים, אבל אנחנו מעולם לא עוזבים זה את זה. וזו הדרך שבה ארה"ב רואה את ישראל. תמיד יהיה לנו קשר מיוחד שיחבר בינינו, אך צריך להמשיך לחזק את הקשר הזה".

היילי מודה שעד שטראמפ מינה אותה לשגרירה, ישראל כלל לא היתה בראש מעייניה. אך דווקא מכיוון שבאה בגישה רעננה, עם עיניים של מושלת לשעבר, היא יכלה לראות את הבעיות האמיתיות של הסכם הגרעין עם איראן ואת הצביעות של האו"ם. 

"לא ידעתי הרבה על ישראל לפני שמוניתי", היא מודה, "אך היה לי הלהט להילחם עבור אלה שלא יכולים להילחם, ועבור אלה שלא מתייחסים אליהם כראוי. מישהו היה צריך להילחם את מלחמתה של ישראל, ולצאת נגד המהלכים המגוחכים של האו"ם. מישהו היה צריך להיאבק עבור חברה כל כך טובה של ארה"ב ששותפה לאותם ערכים, שמקרינה אור חיובי באזור קשה".

בשנת 2015 ממשל אובאמה השלים את הסכם הגרעין עם איראן. כשאת הפכת לשגרירה באו"ם ב־2017, גילית מייד שמדובר במסמך נוראי? 

"בהחלט. ניגשנו לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ודרשנו לברר איך הם אוכפים ומיישמים את ההסכם, איך עורכים את הביקורות ומה קורה. ואז התחוור לנו שנתנו לאיראן מטוס מלא מזומנים, אך לא ביקשו בתמורה שתפסיק את ההתנהגות הסוררת שלה; זרועות התמנון שלה רק התארכו - בסוריה, באפגניסטן, בעיראק, בלבנון ובתימן. בכל מקום. כך שעל ידי פרישה מהסכם הגרעין מנענו את המשך העברת הכספים לאיראן, ונוכל להפסיק הרבה מהתמיכה שלה בטרור, גם אם לא נצליח לשנות את ההרגלים הרעים שלה. 

"עכשיו רואים שחיזבאללה לא מקבל את אותה התמיכה מאיראן, רואים בסוריה שהם אינם מקבלים את אותם הכספים, וצריך להחליט מה השלב הבא".

אמרו לך שהשמיים ייפלו אם תפרשו מההסכם? 

"בוודאי, היתה אותה התנגדות מצד אותם אנשים (שהתנגדו להכרה בירושלים). היה לנו את זה בתוך ארה"ב, אך גם מצד הרבה מהאירופאים. הם לא רצו לפרוש בגלל הגאווה והאגו. אבל כדי להיות חכם חייבים להסתכל על ההסכם ולשאול אם הוא עובד, האם הוא עושה מה שהוא אמור לעשות. כל מי שרצה לגלות את האמת לא היה יכול לומר בלב שלם שההסכם עבד, כי כל מה שראינו זה הפרות של החלטות האו"ם שאוסרות על איראן לתמוך בטרור, שאוסרות מכירת נשק למחבלים, שאוסרות ביצוע ניסויי טילים בליסטיים. 

"אנשים פשוט הסתכלו הצידה כי הם רצו שההסכם שלהם יהיה טוב. והגרוע מכל זה שאחרי פקיעתו, ההסכם מאפשר לאיראן לחזור למצב שהיה לפני ההסכם. כך שזה היה ברור מאליו (no brainer) שצריך לפרוש מההסכם. זה היה עוד מהלך חזק ואמיץ של הנשיא, למרות העובדה שחלק מהממשל שלו התנגד לו".

איראן היא איום קיומי על ישראל? 

"כן, בוודאי".

האם חלק משגרירי המדינות שמדברות כל הזמן נגד ישראל אמרו באו"ם, בחדרי חדרים, דברים אחרים? 

"היו שגרירים של מדינות ערביות שכל הזמן התלוננו בפניי על כל מיני דברים שקורים במזרח התיכון, כמו החות'ים, ואמרתי להם בתגובה - 'זה בדיוק מה שאני אומרת לכם על חמאס כל הזמן. למה אתם מתייחסים לחמאס באופן שונה רק מפני שמדובר בישראל?' ובפעם הראשונה הם הודו בפניי, מאחורי דלתות סגורות, שאני צודקת. הם הסבירו שהם חייבים להתנהג בצורה דו־פרצופית בשביל הקהלים שלהם בבית". 

"נשיאה אישה? זה יקרה"

מלבד הברית הבלתי ניתנת לניתוק בין ישראל לבין ארה"ב, בולט בשנים האחרונות הקשר המיוחד בין רה"מ נתניהו לבין הנשיא טראמפ. "אני חושבת ששניהם גברים חזקים", אומרת היילי, "שניהם מבינים מה האיומים שיש ברחבי העולם ומבינים שיחד הם יצליחו יותר. כל אחד מהם מחזק את האחר, ושניהם משתמשים בעובדה הזאת כדי לשפר את מצבן של שתי המדינות". 

את מעריכה שבבחירות ב־2020 המחנה השמרני בארה"ב ינחל הצלחה? 

"אני מקווה שכך יהיה. אתמוך בנשיא טראמפ. כשמסתכלים על ארה"ב רואים שהאבטלה בשפל, התעשייה פורחת, שוק ההון במצב טוב, הכלכלה במצב פנטסטי. אנשים רואים שלכולם במשפחה שלהם יש עבודה - משהו שלא קרה הרבה זמן. מבחינת מדיניות חוץ - אמריקה חזקה מאוד בקולה ובפעילות שלה, וגם במעמד שלה". 

בבורסות השמות לקראת הפריימריז הרפובליקניים בבחירות 2024, אחרי סיום כהונתו השנייה של טראמפ (אם יזכה), נחשבת היילי שם חם. רבים חושבים שהיא פרשה דווקא בשיאה מהממשל כדי שתוכל להיערך בהתאם ומבעוד מועד, הן ברמה הכספית והן מבחינת יצירת קשרים ומיתוג פוליטי. אבל היא, לפי שעה, לא מנדבת פרטים על שאיפותיה. 

ב־2016 אחד העיתונים החשובים באמריקה, ה"ניו יורק טיימס", חזה לטראמפ 95 אחוזים להפסד וכתב שהגיע הזמן שתהיה אישה נשיאה בבית הלבן, הילארי קלינטון. אולי הוא למעשה התכוון למישהי אחרת, שתתמודד שמונה שנים לאחר מכן? והאם אני מראיין את אותה אישה? 

היילי צוחקת. "לארה"ב תהיה אישה נשיאה, אבל זה יקרה רק כאשר זו תהיה האישה הנכונה". 

במהלך שנותיה באו"ם, מלבד הגנה על האינטרסים של ישראל, נחשפה היילי לצביעות הרבה שמאפיינת לעיתים קרובות את פעילות הארגון. "האו"ם צריך להחליט אם הוא רוצה להיות מוסד חשוב", היא אומרת, "כרגע הוא גוף מאוד בזבזני וביורוקרטי, מאוד אנטי־אמריקני, וכמובן מאוד אנטי־ישראלי. מה שאמרתי למזכ"ל האו"ם כשעזבתי ולשגרירים האחרים הוא, 'המשך קיומו של האו"ם מוטל על הכף. אם הוא לא יתאים את עצמו לעידן הנוכחי, הוא לא יהיה רלוונטי'.

"אם הוא יתחיל באמת לעסוק בדברים שלא נעים לדבר עליהם, במקום לדבר על הנושאים שבהם מתמקדים שם כיום - אולי הוא יוכל להתקדם, אך אם ימשיך באותו נתיב, קשה לראות איך יהיה רלוונטי. האו"ם צריך לקבל עליו את האומץ לומר: זה לא אמור להיות כך, צריך להשתנות". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר