בדרך לעשות היסטוריה: ביקור הרצוג בטורקיה הוא הזדמנות שיש לנצל

התפיסה של הנשיא יצחק הרצוג היא כי אפשר לראות את החיים כתקועים במקום סטטי באין כניסה, ואין על מה לדבר ואין עם מי לדבר. ואפשר גם לראות את החיים משתנים. וזה מה שישראל רואה בטורקיה הנוכחית, אף שהנשיא ארדואן הוא עדיין השליט, שיש המכנים דיקטטור.

הדוגמה שמביא מקור בפמליה של הנשיא היא טעויות המודיעין ערב ביקור סאדאת בנובמבר 1977. הפסימיסטים בצבא כמעט נבהלו מיוזמת סאדאת. הפסימיסטים היום אומרים שהנשיא הרצוג לא מבין איזו ביצה עמוקה היא טורקיה. כך שבעולם על פי הרצוג, למרות הרקע האסלאמיסטי של טורקיה ושל מנהיגה ארדואן, יש כאן הזדמנות וצריך לנצל אותה. בתוך המערכת בישראל היו ויש לבטים איך להתייחס להזדמנות שצצה - ביוזמת ארדואן. בכל התחומים מהבהבות לארדואן נורות אזהרה. ההבהוב החיובי היחיד הוא מכיוון ישראל - המסחר הגואה, שאמור להגיע השנה ל־10 מיליארד דולר.

זו הזדמנות שהופיעה עוד לפני בחירתו של יצחק הרצוג לנשיא, וגם לפני כינון הממשלה הנוכחית. אך למעשה מובילי ה"הזדמנות" היו ארדואן ויועצו הקרוב, אסלאמיסט קנאי בשם איברהים כליל. העימותים בעבר בין ארדואן לראש הממשלה לשעבר נתניהו הביאו למצב שבו מייד ביום שבו הרצוג נבחר, החלו שיחות הטלפון עם ארדואן.

דווקא נתניהו אמר עוד ב־2016 כי ישראל וטורקיה הן שתי המעצמות האזוריות, וכי הן צריכות להיות ביחסים טובים. מי שקרוב בצד הישראלי לביקור ההיסטורי אומר במפורש, כי הסכמי אברהם והברית עם יוון וקפריסין במזרח הים התיכון פתחו בפני ישראל הזדמנויות יוצאות דופן.

מחווה מרגשת לארדואן

בהלוויית אמו של הנשיא, אורה לבית אמבש ז"ל, הוא הזכיר את הקונסול הטורקי באסמאעיליה שהיטיב עם משפחתה, אמבש, שהיתה מהיהודים מגורשי ארץ ישראל שירדו מצרימה במלחמת העולם הראשונה. מצד אחד, פחד מהעות'מאנים ומגירוש יהודים. מצד שני, הקונסול הנדיב. זה נגע לליבו של ארדואן ופתח שיח היסטורי לאומי סמלי בין השניים.

זה בצד הרגשי־אינטלקטואלי. אך בממד האסטרטגי ארה"ב מתפנה מהמזרח התיכון. הדבר יצר מפנה היסטורי, שהסכמי אברהם שהוביל נתניהו מבטאים; הרצוג ער מאוד לתרומתו של נתניהו בנושאים האלה. נוצרה קואליציה אזורית, אומר מקור בפמליה הנשיאותית. וארדואן שואל: איפה אני בכל זה. בימים אלה ארדואן מקיים שיחה טלפונית עם ביידן. הוא פוגש היום את לברוב ואת שר החוץ האוקראיני. הוא פותח דיאלוג עם ארמניה(!) ועם מצרים.

כבר ביום שנבחר לנשיא, אמר ארדואן להרצוג בטלפון "תעלה על מטוס ותבקר אצלי", אבל הובהר לו שזה לא עובד בצורה כזו בישראל.

נראה שהבעיה היא במנגנון "ניהול המשברים", שיוקם ויובילו מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז מצד ישראל ואיברהים כליל מצד טורקיה. ההתקרבות הזו מזמינה את איראן להעמיד את הידידות החדשה במבחן, פעם אחר פעם. עוד התגרות של חמאס ועוד ירי של הג'יהאד האסלאמי, ופעולה של צה"ל בוודאי - עלולים להעיף לארדואן את הפקקים.

פסטיבל התמר

הרצוג מתייחס למשאבי הגז כאל אוצר שצריך לדעת איך לנהל אותו. אבל ברור שזה העניק לישראל מעמד חזק במיוחד בים התיכון, וזה מאלץ את ארדואן להשתנות. עם זאת, שני נושאים חשובים שלא עלו בשיחות הם צינור "האיסט־מד" ורכישת ה־F-35 על ידי טורקיה. הרצוג ירד לפרטי פרטים מול ארדואן, ואף הציג בפניו את הקובלנה של מגדלי התמרים בארץ על המכס הגבוה שטורקיה מטילה על יבוא תמרים מישראל. אולי צמח באנקרה יקיר התאחדות מגדלי התמר בארץ הקודש.

ביקורו של הרצוג אתמול באיסטנבול הוקדש למפגש עם הקהילה היהודית המקומית בבית הכנסת נווה שלום. בית הכנסת ממוקם ברחוב צר ומאובטח. מי שלא מכיר, לא יבחין שבית הכנסת המרכזי של איסטנבול יושב שם. הנשיא התקבל שם באהבה ובחום. הרצוג אוהב מעמדים כאלה בבית כנסת. זה בית כנסת שהשמות יוסף קארו, דונה גרציה ושלמה אלקבץ אינם זרים לו.

ביציאה פגש את העיתונאים הרב מנדי חיטריק, יו"ר איגוד הרבנים בארצות האסלאם. כל גילוי של שלום וקרבה מחמם להם את הלב.