"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סמוטריץ' נגד הרפורמה במינהל האזרחי

על פי הרפורמה החדשה, שגובשה עם משרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה עובדי המינהל יהיו כפופים למערכת הביטחון • שר התחבורה פנה בנושא לנתניהו

,עודכן
בצלאל סמוטריץ' // צילום ארכיון: אורן בן חקון // בצלאל סמוטריץ' // צילום ארכיון: אורן בן חקון

פרסום ראשון:רפורמה חדשה שגובשה בין נציבות שירות המדינה, משרדי הממשלה והמינהל האזרחי, צפויה לקבע את מעמדם ואת תפקודם של עובדי המינהל כמי שכפופים באופן סופי למערכת הביטחון.

הרפורמה נועדה להסדיר מחדש את עבודת המינהל האזרחי עקב אי עמידה בדרישות הרבות, ולתת מענה לבעיית כפל הסמכויות שממנה סובלים עובדי המינהל, הנתונים למרוּת מערכת הביטחון מכאן ומשרדי הממשלה השונים מכאן. אולם מעיון בתוכנית שהגיעה ל"ישראל היום" מתעורר ספק האם המטרה תושג.

המסמך חובר בנציבות שירות המדינה, ועל פי הנאמר בו הוא מסכם תהליך דיונים שבוצע בתיאום עם משרדי הממשלה המפעילים "קציני מטה" (קמ"ט) באזורי יהודה ושומרון. הקמ"טים הם על פי רוב עובדי ממשלה אזרחיים שמועסקים על ידי המינהל האזרחי, אבל נתונים גם להנחיות המשרד הממשלתי בהתאם לתחום העיסוק. אך מעולם לא נעשה סדר בשאלה באילו תחומים יפעלו הקמ"טים ובאילו לא. כך, למשל, במשרדי התחבורה ואיכות הסביבה פועלים קציני מטה, אך בתחום החינוך הרשויות המקומיות ביו"ש כפופות ישירות למשרד החינוך.

החלק העיקרי ברפורמה הוא יצירת מצב שבו מבחינה מקצועית עובדי המינהל יקבלו הנחיות ממשרדי הממשלה, אבל מבחינה ניהולית הם יהיו כפופים למפקדיהם במינהל האזרחי. "העיקרון הארגוני המנחה לקביעת הסדרי הניהול של עובדי השטחים", נאמר במסמך, "מבקש לחזק את הזיקה הניהולית של העובדים האזרחיים לממונים הישירים שלהם במינהל האזרחי, לצד חיזוק הזיקה וההנחיה המקצועית עם משרדי הממשלה".

אך למרות הניסיון לעשות סדר, הרפורמה מותירה על כנה את הכפיפות הכפולה של עובדי המינהל האזרחי ואף משאירה פתח נרחב לכך שגם מבחינה מקצועית יקבלו הנחיות מגורמי הצבא ולא רק ממשרדי הממשלה. מחד נאמר במסמך כי "קצין המטה מונחה מבחינה מקצועית על ידי משרד האם (הממשלתי) בכל הנוגע לתפקידו המקצועי". מאידך נכתב כי "אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהגורם הפיקודי (הצבאי) להטיל על קצין המטה משימות ומטלות מקצועיות".

שר התחבורה וחבר הקבינטבצלאל סמוטריץ' אמר ל"ישראל היום"כי יעשה כל שביכולתו לעצור את הרפורמה שנוגדת את תפיסתו האידיאולוגית ולדעתו גם שגויה מקצועית. בסוף השבוע פנה סמוטריץ' אל נתניהו ובנט בדרישה לעצור את הרפורמה עד לדיון דחוף בממשלה.

"אין מדובר בעניין טכני. ניסיון החיים מוכיח שהכפיפות הניהולית היא הקובעת", טען. סמוטריץ' סבור שיש לאזרח את השירות שהמינהל נותן, כך שיעבוד רק תחת משרדי הממשלה. משר הביטחון נמסר: "מדובר בטיוטת תוכנית. הנושא יילמד לעומק בשבועות הקרובות ותתקבל החלטה בהתאם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר