הצהרת אבו מאזן: מי מפחד מהפרת הסכמים?

בפאתוס חגיגי הכריז ביום שלישי השבוע אבו מאזן שהרשות הפלשתינית משוחררת מהמחויבות להסכמים עם ישראל ולתיאום הביטחוני. גודל הפאתוס כעליבות האיום.

הוא, נתיניו, אנחנו, כולם יודעים שהתיאום הזה שאמנם מסייע לנו, אינו קריטי, אבל עבורו הסיוע ההדדי הוא קיומי. מערכת הביטחון הישראלית הצילה אותו כמה פעמים מהתנקשות והפיכה, כך שהוא לא עושה לנו שום טובה. הפעם האחרונה שהאחריות לשלומו נפלה על כתפיו, בלעדינו, היתה בנסיגה מעזה. לקח לחמאס שנה וחצי לטבוח את אנשי הפת"ח ולהשתלט על הרצועה, והוא מיהר לישראל שתציל אותו מגורל דומה ביהודה ושומרון.

אבל הבעיה היא בצד הישראלי. קצת מגוחך לדבר על קיום הסכמים שעלו באש מזמן, יחד עם האוטובוסים ובתי הקפה שהתפוצצו, עם קרוב לאלפיים "קורבנות שלום" אצלנו, עם מערכת חינוך ותקשורת רשמיות של "הפרטנר לשלום" המחנכות לשנאה, עם מי שמתגמלים טרור ומנהלים פעילות בינלאומית נגדנו. ראש הממשלה של הרשות הפלשתינית, מוחמד אשתייה, אמר שחיילי צה"ל יורקים על ערביי הרשות כדי להדביק אותם בקורונה - עלילת דם שבעבר היתה מובילה לפוגרומים. אמר, וישראל לא חיסלה אותו, לא גירשה אותו ואפילו לא שללה את תעודת האח"מ שלו שמעניקה לו חופש תנועה מוחלט ברחבי הארץ.

עוד בנושא:

• תוכנית המאה נחשפה: ארה"ב תכיר בהתיישבויות, ירושלים המאוחדת תישאר בירת ישראל

• אבו מאזן: "ירושלים לא למכירה"

• אשכנזי: "תוכנית טראמפ מהווה הזדמנות היסטורית; השלום עם שכנותינו - נכס"

תגובה סבירה להצהרה ש"הפלשתינים" אינם מחויבים עוד להסכמים היתה צריכה לגרור הצהרה ישראלית מיידית שההסכמים מבוטלים לאור ההפרה היסודית הזו (ועוד אלף לפניה), ומעתה כל מילוי מחויבות מצידנו תהיה על בסיס התנדבותי, לנוחותנו, באופן בלתי מחייב. כי אם קיים הסכם שמופר בידי אחד הצדדים, הצד השני חייב להודיע לו שהוא רואה בכך הפרה, ולכן גם הוא משוחרר מההסכם, אחרת, מבחינה משפטית, נוצר מצב שבו צד אחד משוחרר מההתחייבות, בעוד הצד השני עדיין מחויב, כי הוא עבר על ההפרה בשתיקה.

זה היה מאפשר לנו לשלוח את צה"ל לתל ארומה שבשומרון, למשל, לעצור את הרס המורשת שלנו במבצר החשמונאי המפואר, להשתלט על אתר סבסטיה מחדש ולעצור את הבכייה לדורות הארכיאולוגית שנעשית שם על ידי הרש"פ, ועוד הרבה אתרים אחרים שנשדדים ונהרסים באופן בלתי הפיך.

אבל לשם כך צריך מוטיבציה. מוטיבציה לשמור על אתרי המורשת, על הזהות של הארץ, על הכבוד הלאומי ועל שטחי המולדת.

כמה חבל שאין כזו מוטיבציה אצל ההנהגה שלנו, וזה כולל את כל שרי הביטחון וראשי הממשלה האחרונים שעומדים מהצד, ובאדישות נותנים ללב הארץ להישמט מבין אצבעותיהם.

אבל מה חטאו הדורות הבאים שההתנהגות העלובה והגלותית שלנו הורסת להם את הירושה?