"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: עסקת תשתיות סיבובית עצומה בין ישראל, האמירויות וירדן

על פי זכרון דברים ראשוני שנחתם, איחוד האמירויות תקים מתקן התפלה ליד נהריה שישרת את ירדן ותחנת כוח סולארי תעצומה צפונית לעקבה שתספק חשמל למשק החשמל הישראלי

,עודכן
0השמעה
חשמל סולארי מירדן לישראל, צילום: Gettyimages

ישראל, ירדן, איחוד האמירויות וארה"ב יחתמו ביום שני הקרוב על הסכם תקדימי לשיתוף פעולה אנרגטי.

על פי הסיכום העקרוני, האמירויות יממנו בניית חווה סולארית ענקית בירדן, לא רחוק מהגבול עם ישראל, שתרכוש מהירדנים את החשמל שיופק באתר. החווה אמורה לספק אחוזים בודדים מצריכת החשמל הכוללת בישראל.

במקביל, האמירויות יממנו בניית מפעל להתפלת מים שימוקם בצפון הארץ - ככל הנראה ליד נהריה. המים שיופקו במפעל ישמשו את ממלכת ירדן בתמורה לתשלום שיועבר לישראל ולאמירויות. אחת האפשרויות היא כי הם יוזרמו תחילה לכנרת ומשם לירדן, או ישירות למערכת המים של הממלכה.

יצוין כי מדובר בזכרון דברים ראשוני ועדיין לא בהסכם מלא, בין היתר משום שהפרטים הסופיים עדיין אינם ברורים.

‏‎במסמך שחיברו גדעון ברומברג ושלבי קפלן עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסבר כי הסיבה למיקום פרויקט התפלת המים בישראל היא העלות הגדולה של הפקה והובלה של מים במפרץ עקבה. מצד שני, מסבירים החוקרים, הרגולציה נוחה יותר להפקת חשמל במחיר זול עבור המשק הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר