נפתלי בנט ויאיר לפיד שומרים חזק על הקואליציה שלהם בימים אלה. בנט ביקש משותפיו לא פעם ולא פעמיים, בחדרים סגורים ובפומבי, לדחות את כל "תפוחי האדמה הלוהטים" עד להצלחת משימת העל של הממשלה - העברת התקציב. משימה, שאם תיכשל - תפיל את הממשלה.
ההשתדלות של השניים לשמור על שקט תעשייתי בקואליציה אדירה. בנט לא מוכן להתייחס ל"חוק נתניהו" של גדעון סער עד אחרי התקציב, ח"כים התבקשו שלא לקיים ראיונות סתם כך ללא מטרה ודף מסרים מדויק כדי לא להסתבך, הח"כים של מרצ שחררו קיטור על הבנייה ביו"ש אך קיבלו רמזים להסתפק בהבעת מחאה ולהפסיק. ויאיר לפיד מוכן לספוג כל ביזיון, הקלטה או אמירה שמרתיחה את הדם הפוליטי, רק כדי לעבור את התקציב ולהגיע לרוטציה. אבל בני גנץ? לו יש סדר יום משלו.
חמש שנים בדיוק עברו מאז הגיחה לעולם פרשת הצוללות. לאזרח הפשוט צלילה אל תוככי הפרשה הזאת דומה לצלילה לתוככי פרשת הרפז. קשה להגדיר את פרשת הצוללות כאירוע שבוער בעצמותיו של הציבור הרחב.
אך עבור המערכת הפוליטית מדובר בחומר נפץ. אנשי ימינה התנגדו בעבר לחקור את סוגיית הצוללות, כשהנושא עולה על סדר היום הארכיון שוב פותח את פיו ופולט אמירות וסרטונים של בנט שאמר בעבר כי תמך בעסקאות ויודע, לדבריו, שאין בהן שום דבר מושחת. למרות שבנט ביקש שלא להתעסק בחומרים הנפיצים, התעקש גנץ להודיע על הגשת ההצעה להקמת ועדת חקירה למזכירות הממשלה. הוסכם כי ההצעה עצמה תעלה בממשלה אחרי התקציב, אך גנץ לא התאפק ונתן פרומו כבר היום (ראשון) בדמות העלאת הנושא במזכירות.
לא מדובר בהחלטה של גורם אחר כמו היועמ"ש הפרקליטות או בימ"ש שגנץ צריך להגיב לה. מדובר ביוזמה של גנץ עצמו להציף את הנושא, האם הציבור הישראלי היה מצליח להירדם אם ההודעה ה"דרמטית" על פניה למזכירות הממשלה הייתה מתקבלת ביום ראשון הבא, אחרי התקציב? סביר להניח.
אבל בני גנץ בחר להציף את הנושא יומיים לפני התקציב. למה? כי בני גנץ לא סופר את נפתלי בנט. הוא לא יכול להתנהג כבוס גדול, ראש ממשלה חזק שקובע את סדר היום. אין לו את הכח הפוליטי הדרוש לכך. היום פורסם סקר של חברת דיירקט פולס לפיו בנט כלל לא עובר את אחוז החסימה. בנט לא הולך בלשכת ראש ממשלה כשלו, אין לו את הגב הציבורי לזה, יש לו את חבריו הפוליטיים שנתנו לו את כסא ראש הממשלה הוא חייב להם. והם? הם לא ממש חייבים לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו