לפיד על היחסים עם בלארוס: "יש סיבות שבגינן ישראל נמנעת מגינויים פומביים"

במכתב שהגיע לידי "ישראל היום", הגיב שר החוץ יאיר לפיד לאיגרת שבה מחה ארגון RAZAM, המאגד רבים מיוצאי בלארוס, על כך שישראל מגבה את השלטון במדינה.

לפיד כתב: "גם אם יש לנו ביקורת על הצעדים שנוקטת הממשלה ללא קשר לזהותה, יש סיבות שבגינן ישראל נמנעת מהצהרות פומביות וגינויים. משרד החוץ מתנהל בזהירות, המשקללת את התמונה הכוללת של המציאות במדינה. אין בכך סימן לאדישות ובוודאי שלא לגיבוי למה שקורה מזה כשנה בבלארוס".

באיגרת מחו אנשי הארגון על כך שישראל אומנם שומרת על ניטרליות, אך הלכה למעשה מגבה את המשטר, בכך שהשגריר אלכס גולדמן-שיימן משתתף בפעילויות שיוזם המשטר, מתראיין לכלי התקשורת התועמלניים ומדבר על העמקת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.

כזכור, יותר מ-35 אלף איש נעצרו ונכלאו לתקופות שונות בגלל המחאה נגד זיוף הבחירות ב-9 באוגוסט אשתקד. המדינה מחזיקה לפחות 500 מאזרחיה כאסירים פוליטיים. 10 אזרחים נהרגו מידי "כוחות הביטחון" בעת דיכוי ההפגנות. בשום שלב ישראל לא גינתה את התנהלות הדיקטטורה, וזאת בניגוד לארה"ב (גם תחת ממשל טראמפ), האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה. השתיקה של ישראל בלטה עוד יותר כשמטוס של חברת (מילה מיותרת) אתונה-וילנא נחטף בשמי בלארוס כדי לעצור עיתונאי מהאופוזיציה.

מחברי המכתב ביקשו משר החוץ הנכנס לבחון את מדיניות ישראל בבלארוס, להביע את עמדתה ביחס להפרת זכויות האדם ולבחון מחדש את שיתופי הפעולה עם המשטר בנושאים שאינם קשורים לעלייה ולהגנה על האינטרסים הישראליים בבלארוס.

בשבוע שעבר התקבלה התשובה נושא, ובה פירט לפיד את עמדת ישראל. לדבריו, מאז נכנס לתפקיד, הוא "בוחן יחד עם גורמי המקצוע במשרד החוץ את קווי המדיניות של ישראל ועוקב אחר מורכבויות מיוחדות ביחס לחלק ממדינות העולם".

"לצד שגרירות ישראל, פועלות במינסק עשרות שגרירויות זרות, בהן של מרבית מדינות המערב", כותב השר, "עלינו לשמר לא רק את נוכחותנו במדינה, אלא גם לקיים ולו באופן מוגבל את הקשר עם גורמי השלטון, שחיוני עבור ישראל ואזרחיה".

על פי לפיד, קשר זה משקף בראש ובראשונה את הדאגה לקהילה היהודית ולמאות אזרחי ישראל הממשיכים לבקר בבלארוס, שלרבים מהם שורשים וקשרי משפחה במקום. השגרירות במינסק פועלת כבעבר לקידום קשרים עם העם הבלארוסי – בתחומי הכלכלה, תרבות, אקדמיה ועוד. זאת תוך התייעצות תכופה עם המטה המקצועי במשרד החוץ. פעילות השגרירות ומשרד החוץ הינה מול כל קשת הגורמים והתחומים בבלארוס, ללא קשר להשתייכות או הגדרה פוליטית".

לפיד מוסיף כי "חשוב לראות את התמונה הכוללת ולהימנע מצעדים שיזכו את ישראל בשבחים לרגע, אך יעלו ביוקר ולאורך זמן".

על הפנייה של יוצאי בלארוס לשר לפיד דווח לראשונה ב"ישראל היום". בתגובה ללפיד, אמרה איירין גורביץ', מיוזמות המכתב: "תשובתו של לפיד דיפלומטית מאוד. הוא שוב מדבר על הגורמים שמעכבים את ישראל מגינוי הדיקטטורה הבלארוסית, ושוב מועלים בראש ובראשונה האינטרסים של הקהילה היהודית. אנו מבינים שצריך לשמור על הקשר עם מינסק, אבל סבורים שישראל יכולה הייתה לפחות לגנות את הדיכוי נגד אזרחי בלארוס".

גורביץ' הוסיפה ואמרה: "עם זאת, צריך לברך את השר לפיד על מהירות התגובה ועל התשובה המקיפה, שעומדות בניגוד חריף להתנהלות משרד החוץ בממשלה הקודמת – אז קיבלנו תשובה מתחמקת באורך כמה שורות בחלוף שלושה חודשים מהגשת עצומה, שעליה חתמו 5,000 איש, וגם זאת לאחר פנייה נוספת לראש הממשלה דאז נתניהו. תשובתו של לפיד מלמדת שאכפת לו מעמדת אזרחים ישראלים והוא מוכן לדו-שיח".

במאמר מוסגר, התשובה של לפיד אכן מקיפה, אך עדיין מותירה סימני שאלה רבים. כך, למשל, אם ישראל צריכה לשמור על נציגות בבלארוס לטובת ביקורי מולדת של אזרחי ישראל, מדוע נדרשת נציגות מעבר לקונסוליה? כמו כן, מה הקשר בין שמירה על האינטרסים של הקהילה היהודית לבין השתתפות השגריר באסיפה הכלל-בלארוסית שקיים הדיקטטור כדי לעקוף את תוצאות הבחירות שאותן זייף. כמו כן, לא מיותר לציין כי אמנם שגרירות מערביות אכן פועלות במינסק, אבל כולן הביעו בשלב זה או אחר גינוי לדיכוי ותמיכה בעצורים הפוליטיים.

עמדת ישראל כבר עוררה אי נחת בקרב השותפות של ישראל באירופה,וכפי שדווח ב"ישראל השבוע", נציגים מערביים כבר תהו באיזה צד נמצאת ישראל – בצד ארה"ב, בריטניה, קנדה, והאיחוד האירופי – או בצד רוסיה, איראן, סוריה ודיקטטורות במרכז אסיה ששומרות על דרגות שונות של תמיכה בלוקשנקו.