"זה לא מאפיין את האיש": התגובה במערכת הביטחון לסערת ההתרעה מהאמירויות

בכיר בקהילת המודיעין טוען כי מניסיון העבר, נתניהו לא נהג להסתיר מידע מודיעני רגיש ממערכת הביטחון • ההתרעה שהועברה לנתניהו הייתה מאותו מקור שהזין את שב"כ, כך שלכאורה לא התגלה מידע חדש באמצעותו • נתניהו ומערכת הביטחון העריכו שהסיכון יגיע מיהודה ושומרון

"הוא לא היה שומר את המידע הזה אצלו". נתניהו בשיחת טלפון במליאת הכנסת | צילום: אורן בן חקון

הפרסום המהדהד של שלומי אלדר ורות יובל, שיצא לאור כחלק ממסע קידום ספרם "חטופים: 843 ימים של הפקרה", מטלטל את המערכת הפוליטית והביטחונית, ובצדק רב. על פי הפרסום, שהופיע בעיתון "הארץ", בימים שקדמו ל-7 באוקטובר התקיימה שיחת טלפון בין נתניהו ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, בה העביר האחרון "התרעה מפורשת" לראש הממשלה הישראלי, על כך שסינוואר עומד לצאת למלחמה. נתניהו, כך טוענים אלדר ויובל, שמר את המידע הרגיש הזה אצלו ולא חלק אותו עם מערכת הביטחון. "לראש הממשלה אין זכות למדר את המערכת במקרה כזה", אומר בזעם גורם לשעבר במזכירות הצבאית.

נתניהו ב-7 באוקטובר%3A "המלחמה תיקח זמן%2C אך ננקום על היום השחור הזה"

בלשכת ראש הממשלה דוחים את הטענות, ואומרים כי אין כל תיעוד לשיחה כזו עם MBZ. גורמים מטעם האמירויות סירבו היום לאשר או להכחיש את הידיעה, אך טענו בתוקף כי המקור שלה אינה אמירתי. מסתבר שבאבו דאבי חושדים כי המקור לידיעה הוא מוחמד דחלאן, בכיר פלסטיני שידוע בקשריו עם קהילת המודיעין הישראלית, מתגורר באמירויות ומקרוב לנשיא MBZ.

"אני לא יודע אם הייתה שיחה כזו", אומר אדם אחר שמכיר היטב את הנשיא בן זאיד, ואף נפגש איתו כמה פעמים בתקופה האחרונה. "אבל לי אין ספק שאם MBZ היה יודע שבחמאס מתכננים לצאת למלחמה נגד ישראל, הוא היה מיד מעדכן בכך את ראש הממשלה. זה היה, ועדיין, מאוד חשוב לו לשמור על ביטחונה של ישראל. הוא לא היה שומר את המידע הזה אצלו".

"גורם ביטחוני כלשהו היה חייב להיות על הקו במהלך השיחה עם MBZ" נתניהו בטקס הרמת כוסית במטה השב"כ | צילום: מעיין טואף / לע"מ

"לא יכול לדמיין מצב שנתניהו לא עדכן"

הניסיון לאמת את הטענה החמורה, לפיה נתניהו קיבל התרעה מ-MBZ אך נמנע מלחלוק אותה עם מערכת הביטחון, מגלה תמונה מורכבת. מבט אל אחורי הקלעים של מערכת היחסים בין ראש הממשלה לבכירי מערכת הביטחון, ובראשם המזכיר הצבאי, חושף דינמיקה שונה מזו המתוארת בפרסום השבוע. "זה לא מאפיין את האיש", אומר בכיר מאוד לשעבר בקהילת המודיעין, שבתוקף תפקידו נפגש לא אחת עם נתניהו. "מהניסיון שלי בעבר, אם וכאשר נתניהו היה מקבל מידע ביטחוני מהסוג הזה, הוא מיד היה שולח דרך המזכיר הצבאי בקשה לברר ולבדוק הכל. אני אמנם לא אצביע לו בבחירות, אבל זה לא אופייני לנתניהו להסתיר מידע כזה מהמערכת".

"למיטב ידיעתי, אין נוהל או חוק שמגדיר מתי ראש הממשלה מחויב לעדכן את המזכיר הצבאי שלו בתוכן השיחות שהוא מקיים", אומר גורם לשעבר במזכירות הצבאית, ששירת בתקופת נתניהו. "אבל גם אם אין חוק או נוהל, ברור שראש הממשלה אמור לעדכן את מערכת הביטחון במידע מודיעיני, קל וחומר כשמדובר בהתרעה למלחמה. מדובר בשיחה שאמנם התנהלה בין ראשי מדינות, אבל כאשר הנושא הוא לא מדיני פרופר אלא כולל גם מרכיב ביטחוני מובהק, אין בכלל ספק בכך שראש הממשלה חייב לעדכן את המזכיר הצבאי שלו".

לדבריו, בתקופתו במזכירות הצבאית עדכונים כאלה היו עניין שבשגרה. "כאשר היו מגעים בדרג המדיני בין ראש הממשלה או גורם אחר לבין גורמים במדינות ערב, היו דואגים לפחות בחלק מהפעמים לעדכן את ראשי מערכת הביטחון במידע רלוונטי", הוא אומר. "הכוונה לא רק למידע ברמה הצבאית, אלא גם לתובנות שעלו מהשיחה ברמה המדינית והאסטרטגית. כשנתניהו היה משוחח עם גורמים במפרץ, למשל, זה תמיד היה בסוגיות אסטרטגיות ולא צבאיות, אבל היה עדכון למזכירות הצבאית כדי שנכיר זאת, גם אם זה בדיעבד וגם אם לא באופן שוטף".

"אם ראש הממשלה מקבל התרעה למלחמה, ברור שהוא צריך לעדכן את המערכת", מצטרף בכיר אחר לשעבר במזכירות הצבאית. "בדיוק בגלל זה הדיווח העיתונאי על השיחה עם MBZ לא מסתדר לי עם המציאות. מניסיוני, לא יכול להיות שרוה"מ מקבל שיחה מהסוג הזה ולא מעדכן. אין חיה כזו".
לדבריו, ולדברי גורמים אחרים במערכת, גם אין סיכוי שהשיחה בין נתניהו לנשיא האמירויות

התקיימה מבלי שגורם ביטחוני כלשהו היה נוכח על הקו. "אני לא יכול לדמיין מצב כזה", הוא אומר. "בטח לא בשיחה עם MBZ. שיחות כאלה לא מתנהלות בשושו, בלי שאיש מעורב, וגורמי הביטחון עצמם בדרך כלל הם חלק מזה. תמיד יש על הקו את המזכיר הצבאי, ראש המל"ל או מישהו מטעמם".

באופן כללי, זה חריג שבשיחה בין ראש ממשלה למנהיג זר מתקבלת התרעה למלחמה?
"אין נורמה כזו שמנהיגים מתקשרים לרוה"מ ואומרים לו 'תיזהר'. בשיחות הללו מקבלים הרבה פעמים אינסייטים, תובנות. התרעות למלחמה? זה דבר מאוד חריג".

את תגובת ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי, לא היה ניתן להשיג.

ננהג לאיים באופן קבוע. סינוואר | צילום: אי.פי

"ככה עושים מו"מ במזרח התיכון"

גורם שמכיר היטב את הדינמיקה שבין ראש הממשלה למערכת הביטחון וקהילת המודיעין, אומר שגם אם המידע על איומי סינוואר אכן הגיע ישירות לנתניהו, לא בטוח שהייתה לו סיבה לצאת מגדרו. "בדיעבד, ברור שקל להגיד שהמידע על מלחמה היה אמור להטריד מאוד את נתניהו", הוא מסביר. "אבל התבטאויות מאיימות מצד סינוואר הן לא דבר חריג. סינוואר תמיד איים, כמו כל ערבי. גם איראן וגם שר הביטחון כ"ץ מאיימים כל היום, אז מה? זו רטוריקה של מנהיגים".

את הרטוריקה הזו צריך לפענח גם בהתאם לקונטקסט. האיום של סינוואר על "זילזל" (רעידת אדמה) תווך לישראל בעיצומו של משא ומתן בסוגיית השבויים והנעדרים. באותה תקופה התנהלו שיחות מתקדמות בין ישראל לחמאס, לעיתים גם במעורבות מצרית, באשר לגורל שני האזרחים החיים ושני החיילים המתים שהיו אז בידי חמאס. לדברי גורם שמעורה בשיחות שהתנהלו אז, "גם המצרים, בכל פעם שהיו מדברים איתנו על הנושא הזה, היו אומרים 'חבר'ה, חמאס עומדים לצאת למלחמה בכל רגע אם לא תיתנו להם מה שהם מבקשים', ואז מנתקים את השיחה ומרימים טלפון לחמאס ואומרים 'ישראל עומדת להנחית עליכם פטיש אם לא תתגמשו'. ככה עושים משא ומתן במזרח התיכון".

הטענה בדבר המידור שביצע נתניהו מיטשטשת עוד יותר, כאשר בוחנים את המידע שהיה באותו זמן בידי מערכת הביטחון עצמה. על פי תחקירי אמ"ן על מחדל 7 באוקטובר, במהלך חודש ספטמבר 2023 התקבל בערוץ מסרים שניהל שב"כ, מסר מסינוואר ש"עד סוף חודש ספטמבר חמאס תציג משהו שיגרום לרעידת אדמה ולשחרור כל האסירים". באמ"ן היו בטוחים שמדובר למהלך שקשור לחטופה אליזבת צורקוב בעיראק, ושסינוואר מתכנן לשים עליה את ידיו.

המודיעין שהעביר MBZ יוחס לחשש מהתפרצות ביו"ש | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90, אי.פי

במערכת הביטחון היו מודעים לאיומיו של סינוואר

גם בפרסום של אלדר ויובל, נטען שהמידע שהגיע ל-MBZ וממנו לנתניהו, נבע מאותו מקור שהזין את השב"כ. ובמילים אחרות: בשיחה בין נשיא האמירויות לנתניהו לא התגלה לכאורה מידע חדש שלא היה קודם לכן בידי שב"כ. למעשה, מיד עם קבלת המסר מסינוואר בשב"כ, ראש הארגון רונן בר יצר קשר עם נתניהו באמצעות מזכירו הצבאי, האלוף אבי גיל, ועדכן אותו במידע. בעקבות כך כונסו דיונים בהם עלתה מצד שב"כ האפשרות לפעול צבאית נגד חמאס, אפשרות שנתניהו מסמס. "בהינתן זה שהדרג המדיני לא אפשר מכת פתיחה, והייתה דירקטיבה מדינית לשקט בעזה, התקדמנו במקביל בציר ההסדרה ושיחות השו"ן", אומר גורם בשב"כ באותה תקופה. "היינו כבר ברמות של שמות אסירים משוחררים".

בעבר טענו גורמים בסביבת שר הביטחון דאז, יואב גלנט, כי "התרעת סינוואר" לא הגיעה לידיו, וכי למד עליה רק לאחר 7 באוקטובר. עם זאת, לפי הדיווח ב"הארץ" עולה שגלנט השתתף בדיונים בנושא, אך יש לסייג שהדיון עסק בעיקר בסוגיית אליזבת צורקוב.

במערכת הביטחון, אם כך, היו מודעים היטב לאיומים של סינוואר. אלא שמודיעין נוסף שהתקבל באותה תקופה בשב"כ ובאמ"ן, הצביע על כך שאיומיו של מנהיג חמאס משקפים תוכנית להכות בישראל באמצעות פיגועים ביהודה ושומרון, ולא בעזה. "בחומר החסוי סינוואר פועל להעביר את המלחמה לאיו"ש ולא לעזה", כפי שמנסח זאת אדם שנחשף אז לחומרים המסווגים.

בהקשר זה יש לציין כי גם בפרסום של אלדר ויובל, כאשר MBZ שוחח עם נתניהו הוא שמע ממנו בתגובה כי "להערכתו חמאס מתכוון לפעול בגזרת הגדה". כלומר, נתניהו משיב ל-MBZ בהתאם למודיעין שנמצא באותה עת בידי מערכת הביטחון.

הערה אחרונה: התחקיר של אלדר ויובל מכיל מידע מאלף וחדש, בכל הנוגע להתנהלות הישראלית מול חמאס בסוגיית החטופים בימים שמיד לאחר 7 באוקטובר, מידע שנבלע בסערה שנוצרה בעקבות הטענות על שיחת נתניהו-בן זאיד. עם זאת, יש בתחקיר לפחות שגיאה אחת: בכתבה נטען כי איש השב"כ שניהל את ערוץ הקשר מול סינוואר בימים שקדמו ל-7 באוקטובר הוא ע', בכיר שפרש בינתיים מהארגון. מבדיקת "היום" עולה כי ע' כלל לא היה מעורב בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...