העסקה עם יוון חושפת את הנכס האסטרטגי של ישראל - וגם מה אסור לה לעשות

המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון הפכו את ההגנה מפני טילים וכטב״מים לצורך עולמי • יוון, פינלנד וגרמניה פונות לישראל בזכות הניסיון המבצעי והיכולות המוכחות שלה בתחום • עכשיו עלינו להחליט כמה מהיתרון שלנו אפשר למכור – ומתי צריך לעצור

סוללת קלע דוד בניסויי מערכת הביטחון , אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
סוללת קלע דוד בניסויי מערכת הביטחון | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, המתנהלת יותר מארבע שנים, ומלחמת ישראל וארה״ב נגד איראן בשלוש השנים האחרונות, הביאו לתודעה את התהוותו ומימושו של האיום האווירי החדש במלחמה המודרנית - טילים מדויקים ארוכי טווח וכלי טיס בלתי מאוישים. אלה חוצים גבולות ויבשות, מאיימים על הרציפות התפקודית של מדינות ועלולים לשנות סדרי בראשית, למשל באמצעות פגיעה במשק האנרגיה או בתחבורה.

מעמד חתימת עסקת ״מגן אכילס״ בין ישראל ליוון // אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

איומים שהיה נוח לשייך לעימותים מקומיים מתגלים היום ככאלה שאי אפשר להתעלם מהם. מדינות מפתחות תעשיות של טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים - נשק זמין, זול ומרתיע, שאינו נופל בהכרח ביעילותו ממטוסי קרב, היקרים לרכש, להכשרה ולאחזקה.

האיום מגיע לאירופה

תחרות החימוש ומירוץ ההצטיידות מגיעים כעת גם לאירופה, על רקע שתי מגמות ביטחוניות מרכזיות. מצד אחד, האיום הרוסי מוביל מדינות בצפון ובמזרח אירופה, בהן פינלנד ונורבגיה, להצטייד ביכולות ובהיקפים שלא נראו בעבר. מצד שני, המתיחות הגוברת במזרח הים התיכון, ובראשה העימות המתמשך בין יוון לטורקיה, דוחפת גם את מדינות האזור להיערך לאיומים חדשים.

בתוך המציאות הזו, יוון יוצאת למהלך הצטיידות משמעותי בהיקף של כארבעה מיליארד דולר, הכולל רכישה של שלוש מערכות הגנה אווירית. המערכות הישראליות אמורות לספק מענה לאיומים ממזרח - מטורקיה הקרובה ועד איראן הרחוקה, שהוכיחה במלחמה האחרונה כי יכולות הטילים והכטב״מים שלה מסוגלות להגיע גם למזרח הים התיכון.

יוון וישראל חתמו על עסקה ביטחונית ענקית | צילום: דוברות משרד הביטחון

לבחור בישראל

היצע המערכות והיכולות הקיים בעולם בקרב התעשיות הביטחוניות הוא עצום. התעשיות הגדולות בארה״ב מפתחות יכולות הגנה אווירית, וכך גם באירופה. התחרות קשה וחוצה כבר מזמן את גבולות ההיגיון הכלכלי או המקצועי, והדיפלומטיה הבינלאומית תופסת מקום מרכזי בכל החלטה.

ישראל, כבר לפני יותר משלושים שנה, החליטה בעצה אחת עם ארה״ב, בתקופת הנשיא רייגן שהכריז על פרויקט "מלחמת הכוכבים", להתחיל בפיתוח החץ. הגרסה הראשונית שלו הובשלה בשנת 2000, ולאחריה פיתחה ישראל את התפיסה הרב-שכבתית, שהפכה עם השלמת כלל היכולות לתפיסה אינטגרטיבית, הכוללת את חץ 3, קלע דוד וכיפת ברזל.

לא עוד מערכות נפרדות, ולא עוד שכבות שמופרדות זו מזו אל מול איומים ויכולות, אלא תפיסה שלמה, שבה כולן חולקות את אותם איומים, את אותה תמונת שמיים מורכבת ואת אותם נתונים מבצעיים; יודעות להתחשב זו בזו ויודעות להשלים זו את חולשותיה של זו.

הבחירה בישראל היא יותר מבחירה בתעשייה או במערכת נשק. היא בחירה בהבנה ובתפיסה שהוכיחו את עצמן. לניסיון המבצעי המוכח יש יתרון מובהק, ולעיתים הוא שווה גם כאשר המחיר אולי אף יקר יותר. כשהאיום מוחשי, קבלת ההחלטות שונה, מהירה והחלטית יותר, והיא כוללת גם שיקולים שבמקומות אחרים אי אפשר לקנות בכסף.

המסר והאתגר שיוון, ולפניה פינלנד וגרמניה, מעבירות הם מסר שמקרין לעולם כולו: ראשית, גושפנקה והכרה ביתרון הישראלי, ביכולות ובתפיסה.

סימן לבאות? עסקת הענק שנחתמה בין ישראל ליוון | צילום: דובורת משרד הביטחון

לשמור על הנכס

האתגר של מדינת ישראל ומערכת הביטחון יהיה לשמור על הנכס, הסוד והיתרון הישראלי. המירוץ לא תם, האיומים לא הוסרו, ונכונו לנו עוד אתגרים שבהם נצטרך להשתמש באותן היכולות. לא נרצה להימצא בעמדת נחיתות מול אויבינו.

האתגר הוא במציאת נקודת האיזון הנכונה בין מכירת היכולות לבין שימור היתרון האיכותי, בהתקפה כמו גם בהגנה.

  • הכותב הוא תת אלוף במילואים, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר