ישראל דוחה רשמית - ומקדמת בפועל: הפלונטר סביב תוכנית טראמפ לעזה

בירושלים הודיעו כי תוכנית 15 הנקודות אינה מקובלת, אך בפועל כבר סוכמו צעדים לקידום מסירת הנשק של חמאס והקמת מנגנוני פיקוח • הבחירות בישראל ובארה"ב מקשות על ההתקדמות, ובין חמאס למועצת השלום עדיין קיימים פערים מהותיים על אופן פירוק הנשק • במקביל, הלחץ הכלכלי על חמאס והסיוע ההומניטרי עשויים להפוך למנופי לחץ מרכזיים

רה"מ בנימין נתניהו ומנכ"ל מועצת השלום על רקע רצועת עזה , רויטרס EPA
רה"מ בנימין נתניהו ומנכ"ל מועצת השלום על רקע רצועת עזה | צילום: רויטרס EPA

מצד אחד ניצבים הרצון של מועצת השלום ושל ממשל טראמפ לקדם את תוכנית 20 הנקודות ולהתחיל בשיקום רצועת עזה, ומהצד השני הדרישות הביטחוניות של ישראל, שמוקצנות במידה לא מעטה בשל הבחירות המתקרבות.

קחו לדוגמה את סיפור מעבר ארז. המעבר היה סגור מאז תחילת המלחמה, ובחודשים האחרונים נעשו בו שיפוצים והכנות לפתיחתו, כדי להקל על מעבר משאיות האספקה לרצועה. מדובר במשאיות מזון וסיוע הומניטרי, שעוברות כיום רק דרך כרם שלום. כל העבודות נעשו באישור הדרג המדיני, וממשלת גרמניה אף נרתמה ורכשה מכשיר שיקוף מתקדם כדי לסייע בהליך הבדיקה הביטחונית של המשאיות.

צה"ל חיסל מפקד מארגון הטרור חמאס שלקח חלק בהחזקתם של חטופים בשבי //דובר צה"ל

לקראת סוף השבוע שעבר התפרסם דבר הפתיחה הצפויה. ארגוני ימין, המתנגדים לעצם הכנסת הסיוע לרצועה, הרימו קול זעקה, וראש הממשלה ושר הביטחון חזרו בהם ופרסמו הודעה שלפיה לא ניתן אישור לפתיחת המעבר. הטקס המתוכנן בוטל והשער, בינתיים, יישאר סגור. גורם ביטחוני הבהיר כי אין מדובר בהכנסת ציוד או סיוע נוספים.

ההסכמות שכבר הושגו

כך גם בסיפור 15 הנקודות. מנכ"ל מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, הודיע כי ישראל לא נדרשה להסכים או לחתום על תוכנית 15 הנקודות, שנחתמה בין מועצת השלום לחמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע רשמית כי ישראל דוחה את התוכנית, למרות ההסכמה העקרונית של חמאס להתפרק מנשקו, אך ירושלים הסכימה בפועל לקדם אותה.

בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו בשבוע שעבר הוסכם על תהליך מסירת הנשק של חמאס וארגוני הטרור, על הקמת מנגנוני הפיקוח והבקרה על התהליך וגם על פתרונות לכמה מהבעיות ההומניטריות החמורות שנוצרו.

הסכמות ראשוניות. בנימין נתניהו וניקולאי מלאדנוב | צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ

מקורות דיפלומטיים וביטחוניים מישראל וממועצת השלום אומרים כי בפועל ניתן יהיה לקדם את תהליך מסירת הנשק ואת יישום תוכנית טראמפ כבר בשבועות הקרובים, אך בדרך ניצבים כמה מכשולים מהותיים.

האחד הוא הקושי של ההנהגה בישראל להסכים לצעדי התקדמות לפני הבחירות, שכן אלה עשויים להיתפס כוויתורים על מטרת המלחמה העיקרית - השמדת כוחו הצבאי של חמאס והרחקתו מהרצועה. מנגד, ממשל טראמפ יעדיף דווקא התקדמות, כדי להציג הישג מדיני משמעותי לפני בחירות האמצע. לכן צפוי כי יפעל מול נתניהו בנושא, בין אם בשיחות הטלפון הקבועות ביניהם ובין אם בפגישה אפשרית סביב כינוס עצרת האו"ם בסוף החודש הבא.

הפער בין חמאס למועצת השלום

בעיה נוספת נובעת מהפערים שבין גרסת חמאס ל-15 הנקודות לבין גרסת מלאדנוב ומועצת השלום.

פערים בין הגרסאות. מחבלי חמאס | צילום: GettyImages

דובר חמאס, אוסאמה חמדאן, טוען כי "איש לא אמר ולא נאמרה מילה על מסירת הנשק. מה שהוסכם הוא רק על העברת הנשק הכבד לאחריות הוועדה הפלסטינית (ממשל הטכנוקרטים) ובפיקוח ארגוני ההתנגדות (קרי חמאס והג'יהאד). שום גורם שאינו פלסטיני לא יהיה מעורב בתהליך. שום כדור תחמושת לא יצא מרצועת עזה, זה מה שסוכם".

מלאדנוב, מנגד, הבהיר בנאום במועצת הביטחון כי ההסכם שעליו חתם חמאס "מכסה את כל הקטגוריות של הנשק ללא יוצא מן הכלל, ללא שום תחום אפור". כלומר, מסירת כל הנשק - מאקדחים ועד רקטות - וכן מסירת מפות המנהרות, שאמורות להיות מושמדות.

מי שאמור לאסוף את הנשק הוא אותו כוח רב-לאומי, ISF, שטרם הוקם בפועל. נציגי הצבאות שאמורים להרכיב אותו, ובהם אוגנדה, מרוקו וקוסובו, ביקרו בשטחי ההיערכות המתוכננים, אבל הכוחות עצמם לא יגיעו בקרוב.

"שום כדור תחמושת לא יצא מרצועת עזה". רצועת עזה | צילום: AFP

הסיבה לכך היא הצורך בהסכמה ישראלית לתהליך מסירת הנשק, אחסונו והשמדתו, ומנגד התנגדות חמאס למסירת הנשק לכוח שאינו פלסטיני. בנוסף, המדינות שישגרו את הכוחות מתנגדות לכך שחייליהן יהיו בסכנת עימות עם חמאס.

כאן עולה גם סוגיית כוח השיטור הפלסטיני החדש. מאות פלסטינים המתאמנים במצרים אמורים לאייש אותו, אבל חמאס דורש כי אלפים מאנשיו, על נשקם, יצטרפו לכוח. מלאדנוב הכריז כי רק מי שיקבל אישור ביטחוני יצטרף לכוח הזה. אישור ביטחוני משמעותו בדיקת שב"כ - ולכך חמאס מתנגד.

בינתיים: פתרונות לביוב ולחורף המתקרב

בשל כל התסבוכות הללו, ולצד הניסיון להתיר את הפלונטר, מתמקדים במועצת השלום במאמצים להקל על הפלסטינים השוהים במחנות ברצועה.

במועצת השלום מתמקדים במאמצים להקל על הפלסטינים השוהים במחנות ברצועה | צילום: רויטרס

עם ישראל סוכם בין השאר על מציאת פתרונות סניטריים לבעיית הביוב בטרם יחלו הגשמים. הביוב הזה זורם כעת לים והזיהום מגיע לחופי אשקלון. כן מדובר על הקמת מחסות יציבים לקראת החורף המתקרב. ישראל מתנגדת להכנסת אוהלים שלהם יתדות ועמודי מתכת, שכן אלה עשויים לשמש להכנת אמצעי לחימה.

נקודה שעשויה לסייע בקידום התהליך היא הלחץ הכלכלי על חמאס. הארגון מתקשה לממן את הוצאותיו, הפסיק לשלם שכר לעובדי הממשל האזרחי שלו ונתקל בקושי גובר והולך לגבות "מיסים" - בפועל, דמי חסות - מהסוחרים המקומיים.

ב-15 הנקודות הובטח כי מועצת השלום תממן ב-400 מיליון דולר את חובות ממשל חמאס, ובכלל זה משכורות ותשלומים לספקים. ייתכן שחמאס יתגמש בסוגיית הנשק כדי לקבל חלק מהסכום.

חמאס יתגמש בסוגיית הנשק? מחבלי חמאס | צילום: AP

בישראל, התזה העיקרית היא כי חמאס, למרות חתימתו, לא ימלא אחר התחייבותו למסירת הנשק ויתרץ זאת בכך שתנאיו לא מולאו וב"הפרות ישראליות". ההערכה היא כי לאחר הבחירות בישראל, בארה"ב וברשות הפלסטינית, תוצאות הבחירות יקבעו את המשך התהליך - ועד אז הוא ידשדש.

המסר של מועצת השלום לשני הצדדים

בהודעת מועצת השלום בסוף השבוע נאמר כי היא העבירה מסר ישיר לחמאס באמצעות מתווכים, בדרישה שכל פעילות חמושים בעזה תיפסק באופן מיידי, כולל שיגור העפיפונים האחרון לשטח ישראל.

המועצה גם הבהירה לישראל כי יש לכבד את הפסקת האש על ידי כל הצדדים, וכי פעולה צבאית אינה יכולה להתארך מעבר לתגובה לאיומים אמיתיים ומיידיים.

המועצה גם הבהירה לישראל כי יש לכבד את הפסקת האש. עפיפונים שאותרו לאחרונה בעוטף עזה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

עמדת מועצת השלום ברורה: תהליך פירוק חמאס מנשקו וכינון ממשל אזרחי בעזה יכול להצליח רק אם כל צד יעמוד בהתחייבויותיו. הפרות משני הצדדים פוגעות באמון ובתנאים הדרושים להתקדמות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר