"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך נראית הפקרה: האמת מאחורי מתקפת העפיפונים

​מאז החלה מתקפת העפיפונים האחרונה על יישובי עוטף עזה, מופיע בתקשורת שוב ושוב "גורם ישראלי בכיר" שממהר לתדרך עיתונאים: חמאס, כך הוא טוען, מתנגד לשיגורים, ומי שמשלח את העפיפונים הם רק ילדים סוררים המפרים את מרותו

| עודכן:
0השמעה
עפיפונים שאותרו לאחרונה בעוטף עזה 
 , שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
עפיפונים שאותרו לאחרונה בעוטף עזה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

עבורנו, תושבי העוטף, המנגנון הזה מוכר מכאיב ומדמם. זוהי אותה הכחשת מציאות שידענו בעבר, ניסיון להעלים איום ביטחוני ממשי רק מפני שאינו נוח פוליטית או תפיסתית.

​כל מי שעיניו בראשו ומגיע לשטח מבין מיד את גודל השקר. מספיק לבחון מקרוב עפיפון אחד כזה כדי להבין: מדובר בייצור שיטתי, מדויק ומתוכנן היטב. כל עפיפון מחובר למיתר באורך קילומטרים, לכל אורכו קשורות עשרות ומאות לולאות במרווחים שווים. זו אינה עבודת יד אקראית של ילדים בשעות הפנאי; זו תוצרת סדרתית של יד מכוונת ומיומנת, מוצר המופק על ידי סדנאת ייצור מאורגנת.

​גם ההפעלה המבצעית רחוקה מלהיות תמימה. המיומנות הנדרשת כדי להרים עפיפון מעבר לקו הצהוב ולהנחית אותו בדיוק על מרפאה או גן ילדים בתוך יישוב, מחייבת דיוק ואימון. האפשרות שצה"ל ומערכת הביטחון אינם מבינים את הנתונים הבסיסיים הללו אינה סבירה. המסקנה המתקבלת היא קשה: משקרים לנו ביודעין ומנסים לטשטש את התופעה ממניעים זרים, שוב על חשבון הביטחון שלנו.

​ברקע הדברים הללו, המציאות בשטח רק הולכת ומחמירה בשל בעיה קשה ומתמשכת באיוש מחלקות ההגנה ביישובים. בשל מצוקת כוח האדם בצה"ל, המערכת ניסתה וניסתה שוב לצמצם את היקף כוחות ההגנה הפועלים בתוך היישובים. תושבי העוטף, שחוו את הטבח הנורא על בשרם, מבינים כיום יותר מכל אדם אחר את חשיבותו הקריטית של כוח לוחם ומיומן השוהה בתוך הקיבוצים והמושבים ומגן על הבתים.

עפיפונים שאותרו בעוטף עזה צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים |

​שר הביטחון אומנם יצא כבר לפני חודש לתקשורת בהבטחה מפורשת כי הכוח לא יצומצם, אך בפועל, בשטח לא חל שום שינוי. היישובים מופקרים עם סד"כ מצומצם באופן משמעותי מהתקן הנדרש. הפער החריף הזה בין הצהרות הדרג המדיני למציאות בשטח רק מגביר את תחושת חוסר הביטחון של התושבים, שמבחינים באוזלת היד של מי שאמון על המערכת ובחוסר יכולתו לפקח על מימוש המדיניות שהוא עצמו מתווה.

​כל זה קורה בזמן שחמאס רחוק מלהיות מפורק. הארגון עדיין שולט ברצועה, משתקם, מתבסס ואף ממשיך להתעצם. החשש הכבד בקרב התושבים הוא שמתקפת העפיפונים הנוכחית אינה אלא מודל מבצעי ואיסוף מודיעין מקדים. לאור ההצלחה של חיזבאללה בצפון עם רחפני סיב, חמאס עמל על פיתוח ואימוץ של אותם רחפנים שוברי שוויון. העפיפונים משמשים כיום כלי פשוט למדידת רוחות ומרחקים, לבחינת נתיבי חדירה ולמיפוי נקודות תורפה.

​ברגע שהטכנולוגיה הזו תעמוד לרשות חמאס, היא לא תופעל בטפטופים. הארגון יצבור כוח וינחית מכת אש משולבת של עשרות רחפנים כאלה בדיוק גבוה. מתקפה כזו עלולה לגרום לעשרות ואף מאות נפגעים, להנחית מכה אסטרטגית על מדינת ישראל ולמוטט באופן סופי את ניסיון השיקום של חבל העוטף.

​אסור לעצום עיניים שוב. תפקידה של מערכת הביטחון הוא לחדול מהצהרות סרק, להישיר מבט אל המציאות בשטח, לאייש באופן מלא את מחלקות ההגנה ביישובים, ולגדע את האיום החדש-ישן כשהוא עוד בחיתוליו לפני שנקום שוב לבוקר אסוני ומדמם ונשאל שוב- "איך לא ראינו את ברק המאכלת?"

דני רחמים הוא תושב קיבוץ ניר עוז

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר