הדרישות האיראניות סותרות זו את זו - ואין בהן מילה על הגרעין

המגעים בין איראן לארה"ב, ולצידם השיחות בין עומאן לאיראן, לא מבשילים לכלל הסכם, וגם לא למזכר - לפחות לא בשלב הזה. כך אומרים ל"היום" שלושה גורמים דיפלומטיים המעורים בשיחות.

ארצות הברית קיבלה את עקרונות טיוטת ההסכם בין עומאן לאיראן, וגם את התנאים שאיראן דורשת בתמורה להפסקת התקפותיה על מכליות ואוניות העוברות במצר הורמוז.

לפי המקורות, הסכם עומאן-איראן לא עומד בדרישה העקרונית של ארה"ב ושל מדינות המפרץ בדבר תנועה חופשית לחלוטין במצר, וההגבלות המדוברות מנוגדות גם לחוק הבינלאומי.

הפערים בין הדרישות האיראניות

בנוסף, הדרישות האיראניות שהועלו דרך המתווכות שונות מאלה שהובאו באופן ישיר בין עראקצ'י לשליח האמריקני וויטקוף. הדרישות הכתובות מחמירות ומעלות את המחיר שאיראן מציבה.

הן כוללות הפשרה מהירה של חלק ניכר מהכספים שהוקפאו כבר בשלבים הראשונים, הרחקה של הצי האמריקני והתחייבויות, המגובות בהחלטות בינלאומיות, לכך שהלחימה לא תחודש. אין בהן התייחסות לסוגיית הגרעין או לסוגיות האחרות שארה"ב העלתה.

מנגד, במגעים הישירים, הדרג המדיני של איראן עומד על תנאי מזכר ההבנות הקודם: התחלת הפשרת כספים לצד פתיחה מלאה של המצר למשך 60 ימי מו"מ, כאשר כל הנושאים על השולחן.

בהינתן הדרישות הללו והפערים בעמדות שמציגים האיראנים, לא נראה שיהיה הסכם בקרוב, כך אומרים שלושת הגורמים הדיפלומטיים.

בתוך כך, סגן הנשיא ג'יי די ואנס ושר האוצר סקוט בסנט מאשרים שתי ידיעות שפרסמנו בימים האחרונים. ואנס, המופקד על המו"מ עם איראן, אישר כי איראן ויתרה, לפחות לתקופת המו"מ, על הדרישה המקורית לגביית אגרות מעבר או היטלים אחרים במצר הורמוז.

התוכנית לעקוף את מצר הורמוז

בסנט אישר את המגעים להקמת צינורות להולכת נפט וגז מהמפרץ לעבר הים התיכון, כדי לעקוף את הורמוז. לדבריו: "המצר לעולם לא יחזור למצב שהיה בו בעבר, כי האיראנים השתמשו בו, או ניסו להשתמש בו, כנקודת חניקה".

"מה שאנחנו הולכים לראות בשנתיים הקרובות, המצר הולך להפוך ללא רלוונטי. הוא הולך להפוך לגוף מים רגיל, ואני אומר שיותר מ-50 או 70% מהאנרגיה שעוברת דרך המצר עכשיו הולכת לעבור דרך צינורות תת-קרקעיים", אמר שר האוצר האמריקני.

ב"היום" חשפנו כי ישראל מנהלת מגעים עם כמה ממדינות המפרץ באשר להנחת צינורות כאלה, שיגיעו מהמפרץ אל הים התיכון דרך ישראל.

יש עוד כמה נתיבים להנחת צינורות כאלה, ברובם לא דרך ישראל. נתיב אחד הוא צפונה, דרך עיראק לעבר סוריה. ממשלת עיראק הודיעה כי חתמה עם חברות אמריקניות, ובהן שברון, על הקמת הצינור הזה.

יצוין כי לפני הקמת המדינה היה צינור נפט מעיראק לחיפה, שפעל במשך 14 שנים, עד שפעילותו הופסקה לאחר הקמת המדינה. בינתיים, באיראן גוברת ההתמרמרות על הפסקות החשמל התכופות, הקיצוב בנפט לתחבורה וגם הפסקות המים. הביקורת הפנימית גוברת גם בתוך מסדרונות הממשל.

בדוחות שמפרסמים משרדי הממשלה השונים נטען כי המשך המצב הנוכחי יביא בתוך זמן קצר לשיתוק רוב פעולות הממשלה.

קריאה מעניינת אחת הושמעה באחד מעיתוני איראן המזוהה עם הזרם הרפורמיסטי, ובה נאמר כי יש לבדוק לאן הלך הכסף שהגיע ממכירת הנפט בימים שבהם המצר היה פתוח לאחר מזכר ההבנות.

לפי הערכות, איראן מכרה נפט בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך משרדי הממשלה ואוצר המדינה הרשמי לא קיבלו כמעט דבר מהסכום הזה.