הפליק פלאק לאחור של הנשיא טראמפ ביממה האחרונה מעיד על הדילמה הקשה העומדת לנגד עיניו כבר כמה שבועות. גם הפעם הוא בחר בדחייה, ובמתן צ'אנס להגעה להסדר עם איראן מתוך ידיעה ברורה שהאיראנים צפויים שלא לקיימו.
הדילמה היא פוליטית: בחירות האמצע לקונגרס מתקרבות, ובידי איראן יש יכולת השפעה לא מעטה על תוצאותיהן. הרוב הרפובליקני בסנאט שברירי, ובבית הנבחרים העומד כולו לבחירה בעייתי עוד יותר.
טראמפ זקוק לקונגרס לא לעומתי בשנתיים האחרונות לכהונתו, הן כדי להשלים רפורמות עומק במדיניות הפנים אבל גם כדי להשלים את המלחמה מול איראן בהגעה להישג האסטרטגי, החלשה דרמטית או אף הפלה של המשטר.
מפקדי משמרות המהפכה מבינים זאת, והם מפעילים את הלחץ בהורמוז וגם בבאב אל מנדב, כדי להביא הישגים ארוכי טווח שיבצרו את המשטר וימנעו בדיוק את ההישג האסטרטגי שטראמפ שואף אליו.
חוששים ממתקפת נגד
האיום האיראני הנוסף חמור יותר: הבערה של בארות הנפט המפרציות ופגיעה קשה בבתי הזיקוק והמתקנים האחרים - מהלך יום הדין שבו איימו על טראמפ דרך קטאר.
כפי שפורסם ב"היום", עצירת המתקפה האמריקנית נבעה לא רק מהפנייה מיורש העצר הסעודי בן סלמאן - אלא בעיקר מהתערבות קטאר, שהעבירה הבטחה כי הפעם איראן תממש את הסכמתה במזכר ההבנות לפתיחת הורמוז. את ההבטחה הזו העביר שר החוץ עראקצ'י לארה"ב הן דרך הקטארים, והן במסרים ישירים לשליחים וויטקוף וקושנר.
בשיחות טלפון בסוף השבוע של השליט השייח' תמים בן חמאד וראש ממשלת קטאר מוחמד בן ג'אסם עם הבית הלבן, הזהירו השניים כי מתקפה אמריקנית בהיקף רחב - בעיקר אם תכלול מתקני אנרגיה - תביא למתקפת נגד איראנית. מתקפה כזו, לדבריהם, תביא לשיתוק ולפגיעה קשה בכל תעשיית האנרגיה במפרץ ותעלה את מחירי הנפט באופן דרמטי.
האמריקנים דרשו כי ההסדר יכלול את באב אל מנדב, וכן מחויבות ישירה של מפקדי משמרות המהפכה. לא ברור אם התקבלה מחוייבות כזו. מקורות דיפלומטיים במפרץ אומרים כי מהצד האמריקני היו מעורבים במגעים קבוצת המו"מ סגן הנשיא ואנס והשליחים וויטקוף וקושנר, וכי גם הנשיא עצמו השתתף בחלק מהשיחות.
אבל כמה מהמדינות האחרות במפרץ מתנגדות לגישה הזו. לפי מקורות דיפלומטיים מהאזור, שליט האמירויות מוחמד בן זאייד הבהיר בשיחה עם טראמפ ועם השליח קושנר כי מדובר בפתרון זמני, שספק אם איראן תעמוד בו, המכליות ישארו תקועות והאיום ארוך הטווח ישאר.
המסר של בן זאייד היה שנדרש פתרון מלא, חד משמעי וארוך טווח שיסיר את האיום האיראני על הורמוז. זה אינטרס אמריקני ועולמי ואם לא יפתר כעת בהזדמנות הנוכחית, יקשה מאוד על ארה"ב ועל העולם כולו לטפל בכך כשאיראן תתעצם בחזרה.
עוד מגלים המקורות הדיפלומטיים כי לעמדה זו שותפות גם בחריין וכוויית שהעבירו מסרים ברוח זו לאמריקנים. לצד שלוש המפרציות הללו ניצבת ישראל, שמחד מקבלת את שינויי הכיוון התכופים של המדיניות האמריקנית, אבל מבהירה את עמדתה כי את האיום האיראני, גרעין טילים וארגוני סמך טרוריסטיים יש להסיר כעת ללא המתנה להתחזקות מחדש של איראן.
"לא מחפשים הסכם בכל מחיר"
בממשל האמריקני הדעות היו חלוקות לאורך כל סוף השבוע: שר החוץ רוביו ושר המלחמה הגסת' תמכו במבצע חזק ומהיר, בעוד סגן הנשיא ואנס והשליחים וויטקוף וקושנר צידדו בהמשך הדיפלומטיה.
גורם אמריקני אומר ל"היום" כי עמדתו של צוות ואנס אינה הסכם בכל מחיר, אלא לייצר לנשיא את התנאים הנדרשים לעמוד ביעדי המלחמה עם מינימום פגיעה פוליטית וכלכלית. המשמעות, לפי אותו גורם, היא שהם ינסו להגיע להסדרים שיקטינו את החיכוכים עד לאחר בחירות האמצע בראשית נובמבר, למנוע עליות מחירי דלק ופגיעות בחיילים אמריקנים, ואחר כך לפעול בחופשיות יתרה.
העמדה השניה גורסת כי המגעים עם איראן מעניקים לה את היכולת להשפיע על הבחירות, וכי הזמן אוזל בטרם ניתן יהיה לצאת למהלך צבאי חזק שישנה את המצב מהותית.
רוביו הצהיר בראיון לרשת פוקס ניוז כי המשטר באיראן חייב להשתנות ולחדול מייצוא המהפכה, תוך הדגשה כי טהרן מעולם לא התמודדה עם נשיא פעיל כמו דונלד טראמפ. רוביו ציין כי הלחץ הצבאי האמריקני הוא הסיבה לנכונותה הנוכחית של איראן לדון בפירוק נשק ופתיחת מצר הורמוז, זאת לאחר שנים של הפרת הסכמים ללא השלכות. עוד אמר כי איראן בנתה במכוון מאגר טילים וכטב"מים עצום כדי להרתיע ולמנוע פגיעה במאגרי הגרעין שלה.
חלון ההזדמנויות ייסגר
מנקודת המבט הישראלית יעדי המלחמה באיראן נראים עדיין רחוקים. כמעט כל גורמי הבטחון והמודיעין בישראל משוכנעים כי המשטר יסרב לתנאי הסף מהאמריקנים בכל הסוגיות ולכן חידוש המלחמה הכרחי כדי להשיג את המטרות הללו. החשש הוא כי דחייה לאחר הבחירות עשויה למסמס את ההישגים הצבאיים, להביא להתאוששות ושיקום לפחות חלק מהיכולות הצבאיות ואולי אף לאפשר לאיראן לקדם בחשאי את פרוייקט הגרעין.
"הדילמה של טראמפ, עשויה לכבול אותו במקום להעניק לו חופש פעולה אחרי הבחירות" מזהיר גורם ישראלי בכיר. "אין עוררין שהחזרה למלחמה עצימה הכרחית, ושהיא תביא לפגיעה בתעשיית הנפט המפרצית ובעולם כולו, ככל שעובר הזמן, הנזק הזה יהיה גדול יותר, והחשש הוא שדחייה ארוכה מדי תסגור את חלון ההזדמנויות שיצרנו". אומר אותו גורם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו