סגירת פערים - לפני השיקום: ארה"ב לוקחת שליטה על המנהרות בעזה

ארצות הברית וישראל מקדמות הקמת עוד ארבעה מפעלי בטון בעוטף עזה, במטרה לספק את הביקוש הגובר לאיטום מנהרות חמאס ברצועה וכן לבניית הבסיס הצבאי הענק, האמור לשמש את כוחות הייצוב הבינלאומיים (ISF). הצורך בהקמת מפעלים נוספים נובע מכמויות הבטון העצומות הנדרשות לשני היעדים הללו.

כיום המערכת פועלת תחת קשיים תזרימיים. מפעלי הבטון נעצרים מדי שבוע בשל בעיות תקציב, דבר המשפיע באופן דרמטי על היכולת השוטפת לאטום את התוואים. למעשה, מתברר כי לצה"ל אין תוכנית עבודה סדורה ומקיפה לאיטום כלל המנהרות שהתגלו ברצועה, והפעילות מתנהלת לפי תקציב מהיר.

במסגרת ההיערכות והעברת המנדט לתפעול המפעלים ומימונם על ידי ארה"ב, עובדי מפעלי הבטון הקיימים כבר קיבלו הודעות לפיהן יהפכו לעובדי המנהלת האמריקנית מבחינת השכר והשליטה. ברצועת עזה יש עדיין אלפי קילומטרים של מנהרות ששימשו את חמאס ומשמשות בחלקן עד היום את זרוע הטרור שלו, ובהן הוחזקו בין השאר חטופים.

יצוין בהקשר זה כי אין התניה במעבר לשלב ב' בתוכנית 20 הנקודות מצד האמריקנים, מאחר שלא מדובר בשיקום, אלא במילוי מנהרות הנמצאות בשטח שבשליטת צה"ל.

בטון נוזלי בלחץ גבוה

שיטת הריסת המנהרות מתבססת על הזרמת בטון נוזלי בלחץ גבוה ישירות לתוך התוואי התת-קרקעי. כך למשל, באיטום מנהרת הענק ברפיח (שבה הוחזק סגן הדר גולדין ז"ל) הזרימו כוחות ההנדסה יותר מ-30,000 קוב בטון ובאיטום מנהרה נוספת בצפון הרצועה, נעשה שימוש ב-20,000 קוב חומר איטום שהוזרם דרך מערכת צינורות ייעודית באורך קילומטרים.

בחלק מהמקרים מפוצצים את המנהרות ואת הפתחים, אך באלה העמוקות והמבוטנות יותר, השיטה של הזרמת בטון יעילה בהרבה. הבטון מגיע כיום משני מפעלים בכרם שלום ובנחל עוז - שהחל לעבוד רק באחרונה. מובן שקצב הייצור הנוכחי אינו עונה על הצרכים הקיימים.

בחודשים האחרונים נוסף עוד צרכן גדול, כאמור, בדמות הבסיס הענק המוקם סמוך למחנה רעים. בסיס זה אמור לאכלס מפקדות משותפות לפיקוח על הנעשה ברצועה ביום שאחרי חמאס, וכן לשמש כמפקדה של כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) האמור להתפרש ברצועה ולשמור על הסדר והביטחון.

ב"היום" כבר פורסם כי האמריקנים פרסמו מכרזים לבניית הבסיס, ולצורך הבנייה יידרשו כמויות בטון גדולות במיוחד. יצוין כי בעבר, במהלך הקמת המכשול התת-קרקעי הגדול נגד מנהרות סביב הרצועה לפני המלחמה, משרד הביטחון הקים שישה מפעלי בטון זמניים וייעודיים ממש לאורך קו הגבול כדי לספק בטון רציף ומהיר לקיר האינדיקטיבי, מבלי להסתמך רק על התשתית האזרחית הרגילה.

למהלך זה יהיו השלכות רוחב מרחיקות לכת מעבר להקשרי הטרור בלבד. משמעות הדברים היא שהמפעלים הללו צפויים לשקם למעשה את הרצועה עוד בטרם חמאס פרש ופרק את נשקו.

"הזמני יהפוך לקבוע"

תוכניות אלו מעוררות ביקורת חריפה מצד חבר הכנסת עמית הלוי, הטוען כי "הבטון הוא אירוע אינסופי. אנחנו שופכים מיליארדים, וחמאס ממשיך לחפור". בהתייחסו להקמת המפעלים, מזהיר הלוי כי "הרעיון להקים עוד מפעלי בטון כדי להמשיך את הפרויקט הזה צריך להדליק נורה אדומה. אסור שהזמני יהפוך לקבוע", ומוסיף כי הקמת תשתיות קבועות עלולה להביא לכך שיופעל עליהן לחץ בינלאומי לשמש גם לצורכי שיקום שאינם בשליטה ישראלית.

הלוי מסכם כי הביקורת שלו אינה על עצם איטום מנהרות, אלא על כך שאין תוכנית כוללת, ובלי הכרעת חמאס נמשיך לרדוף אחרי המנהרות במקום לטפל בשורש הבעיה.

"אין מנהרות שחוצות לישראל"

מצה"ל נמסר כי הוא "ממשיך לפעול באופן שיטתי לאיתור, חקר והשמדת תשתיות תת-קרקע של חמאס באמצעות קידוחים רציפים במרחב, על בסיס מידע מודיעיני המתעדכן באופן שוטף. בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית במרחב הקו הצהוב, ניתן לומר כי לא מוכרות כיום מנהרות חוצות לשטח ישראל.

"כל מידע חדש או כל ניסיון לשקם תשתיות תת-קרקע מאותר ומטופל באופן מיידי. כוחות ההנדסה של פיקוד הדרום פועלים ברציפות מזה כשנתיים וחצי, ומהווים נדבך מרכזי במאמץ המבצעי להסרת איומים ולפגיעה מתמשכת בתשתיות הטרור של חמאס".

"שיקום זוחל"

תגובת פורום עוטף ישראל: "תהליך תחילתו של שיקום זוחל והפעלת סעיף 17 גם אם בצורה חלקית מסכנת את תושבי העוטף. אנו רואים בפועל איך לאט לאט מעבירים את השליטה בשטח למנהלת האמריקאית כאשר חמאס טרם פורק ומדינת ישראל מוותרת על מטרת המלחמה החשובה ביותר עבורנו. כל פעולה של התקדמות בשלבי ההסכם ללא פירוק חמאס מסוכנת למדינת ישראל ומחזקת את חמאס".