גורמים דיפלומטיים מהאזור ומהמערב מביעים חשש לגורל ראשי הדרג המדיני והאזרחי באיראן שקידמו את מזכר ההבנות עם ארה"ב. לפי הגורמים הללו, הניסיונות לפגוע בשר החוץ עראקצ'י ובנשיא פזשכיאן במהלך אירועי האבל ומסע הקבורה של חמינאי, מעידים על התרת רסן כלפיהם מצד ראשי משמרות המהפכה. אחד מהגורמים, המעורה היטב בנעשה באיראן, אמר ל"ישראל היום" כי במסגרת הוויכוח הפנימי באיראן שהחריף עם חתימת מזכר ההבנות, עשויים מפקדי המשמרות לבצע השתלטות על הדרג האזרחי ולפעול להדחת ממשלת פזשכיאן.
ב"ישראל היום" פרסמנו כי עראקצ'י הבהיר במסרים האחרונים לבני שיחו האמריקנים ולמתווכים מפקיסטן וקטאר, כי אין ביכולת הדרג המדיני להביא להסכמת המשמרות לסעיפי ההסכם ולהפסקת הירי אל מיכליות ואוניות העוברות במפרץ.
یک بار دیگر فیلم حملهور شدن اوباش انقلابی به وزیرخارجه جمهوری اسلامی ایران را ببینید،
— مش ممد🥷🏼 (@mhmdhsyn__) July 7, 2026
سنگی که به طرف ایشان پرت شد میتوانست باعث شهادت ایشان شود،
این دیگر فقط توهین و فحاشی نیست،
یک عملیات تروریستی است.
منتظر شناسایی و برخورد جدی قوه قضائیه با این تروریستها هستیم. pic.twitter.com/HZ7mWLVP2J
הדברים נאמרו בין השאר בשיחה עם ראש ממשלת קטאר אל-ת'אני, שדרש הסברים מדוע ירו אנשי המשמרות לעבר מיכלית קטארית שהובילה גז טבעי נוזלי וניסתה לעבור בהורמוז. הגורמים הדיפלומטיים אומרים כי אנשי המשמרות מטיחים בדרג המדיני האשמות הגובלות בבגידה, וטוענים כי הם חרגו מהמנדט שניתן להם במו"מ כשוויתרו על סוגיית האגרות בהורמוז ועל העשרת האורניום על אדמת איראן. כן נשמעות טענות על כך שהדרג המדיני העלים חלק מההסכמות עם ארה"ב משאר בכירי המשטר, ובראשם מפקדי המשמרות.
בשל המצב הזה, בממשל בארה"ב וגם בישראל ובמדינות האזור בודקים את האפשרויות כיצד לפעול, והאם יש סיכוי להביא להפלת המשטר ולסייע ליצירת התנאים לכך, גם אם מדובר בתהליך ארוך. אחת מהתובנות הברורות היא שכדי לקדם מטרה כזו יש להחזיר במהירות את המצור הכלכלי על איראן, שבינתיים הצליחה להכניס מיליארדי דולרים מייצוא הנפט שחודש עם ההפשרה מול ארה"ב לפני שבועיים וחצי.
מנתוני גופי המעקב אחר תנועת אוניות עולה כי הופסק כליל מעבר המיכליות והאוניות בנתיב הדרומי הקרוב לעומאן. גם המיכליות של איראן כמעט ולא עוברות, למעט שלוש מיכליות נפט שיצאו לכיוון המזרח הרחוק. אלה מצטרפות לשיירה גדולה במיוחד של מיכליות איראניות שיצאו מהמפרץ בקצב מואץ בימים האחרונים, כדי לנצל את הזמן שנותר לייצוא. ארה"ב ביטלה אמנם את ההחלטה להשעות את העיצומים על ייצוא הנפט, אך איפשרה לאיראן להשלים עד לאמצע השבוע הבא עסקאות שכבר נקבעו – ובכך שוב, לפחות זמנית, הצליחה איראן לסגור את המצר תוך שהיא ממשיכה לייצא בעצמה.
בתוך כך, הוויכוח הפנימי בין מדינות המפרץ מתרחב. איחוד האמירויות ועימה בחריין וכווית דורשות החלטות מרחיקות לכת נגד איראן במהלך משותף של מועצת שיתוף הפעולה של המפרציות. בין השאר הן דורשות קידום החלטה בינלאומית, לרבות במועצת הביטחון, למעבר חופשי ופתוח לכל בהורמוז, כדי לנטרל את הדרישה האיראנית לשמר את השליטה שם. כן הן דורשות להוביל מהלך צבאי בינלאומי להגנה על נתיב המים הקריטי הזה, מהלך שיביא לחידוש תנועת המיכליות והאוניות בטווח הקרוב.
קטאר, המתווכת והמקורבת לאיראן, מחזיקה בעמדה שלמרות הירי יש להתמיד במהלכים המדיניים, שכן הצעדים הצבאיים נגד איראן לא צלחו ואף הובילו לתגובה האיראנית בהורמוז. עומאן מצדדת בעמדתה של קטאר, וסעודיה עדיין "על הגדר" אך שוללת לחלוטין פעולה צבאית ימית וחזרה למלחמה נגד איראן. המשותף לכל המדינות הללו הוא האכזבה מארה"ב, שבינתיים לפחות אינה מצליחה להביא לפתיחת המצר וגם לא להסיר בדרך דיפלומטית או צבאית את האיום האיראני עליהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו