"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה מזה 14 שנים: הצעד החריג של ישראל במשבר עם קנדה

איתות דיפלומטי חריף: בעקבות הידרדרות חריפה ביחסים, הנספח הצבאי בשגרירות קנדה והתיק הביטחוני יועבר לשגרירות בוושינגטון • משרד הביטחון טוען כי מדובר ב"ארגון מחדש", אך שגריר ישראל בקנדה מודה: "המשאבים יופנו לשותפים בעלי עניין גבוה"

,עודכן
0השמעה
ראש ממשלת קנדה מארק קרני. צילום: אי.פי

ישראל החליטה להחזיר ארצה את הנספח הצבאי בשגרירות באוטווה, אל”מ אילן אור, ולא למנות לו מחליף קבוע בקנדה - כך דווח ב־The Globe and Mail הקנדי.

לפי הדיווח, אור צפוי לשוב לישראל בסוף חודש יולי, והאחריות על התיק הביטחוני מול קנדה תועבר לנספח הצבאי הישראלי שיושב בשגרירות בוושינגטון ויהיה מוסמך גם לקנדה. מדובר במהלך חריג יחסית: לפי שגריר ישראל בקנדה, עדו מועד, הפעם האחרונה שבה לא הוצב נספח צבאי ישראלי באוטווה הייתה לפני 14 שנה, בשנת 2012.

מארק קארני נגד טראמפ: "קנדה לא חיה בזכות ארה"ב" // רויטרס (ארכיון)

במשרד הביטחון ניסו להמעיט ממשמעות הצעד וטענו כי אין מדובר בביטול או בהזנחה של תפקיד הנספח הצבאי לקנדה, אלא במהלך במסגרת ארגון מחדש עולמי של מערך הנספחים.לפי ההודעה, הסמכה מקבילה של נספח שיושב במדינה אחת ומופקד גם על מדינה נוספת היא פרקטיקה מקובלת, במיוחד כאשר מדובר בארה”ב ובקנדה. עוד נמסר כי ישראל עדיין מייחסת חשיבות רבה ליחסים הביטחוניים עם קנדה ומעוניינת לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה.

עם זאת, בשגרירות ישראל עצמה נשמע טון אחר. השגריר מועד אמר כי ישראל החליטה להפנות משאבים למקומות אחרים, משום שהיא מבקשת “להרחיב שיתופי פעולה עם שותפים בעלי עניין גבוה”. לדבריו, נספח צבאי בקנדה עדיין נדרש, “אבל לאור סדרי העדיפויות הנוכחיים, המשאבים שהוקצו לקנדה יופנו למקומות אחרים”.

מועד הוסיף כי חברות ביטחוניות ישראליות היו יכולות למלא תפקיד משמעותי באסטרטגיה החדשה של קנדה להרחבת התעשיות הביטחוניות שלה, אך הביע ספק אם שיתוף פעולה כזה אפשרי כאשר הנספח הישראלי אינו יושב במדינה.

הקהילה היהודית בקנדה (ארכיון),צילום: אי.אף.פי

המהלך מגיע על רקע הידרדרות מתמשכת ביחסים בין ירושלים לאוטווה.בינואר 2024 עצרה קנדה אישור היתרי יצוא חדשים של ציוד צבאי לישראל, בעקבות ביקורת על התנהלות ישראל במלחמה בעזה, ואף השעתה היתרי יצוא לרכיבים שיועדו לישראל וסווגו ככאלו שעלולים להשתלב באמצעים שישמשו בעזה. חרף זאת, בדוח של משרד החוץ הקנדי שפורסם בסוף מאי נכתב כי בשנת 2025 ייצאה קנדה לישראל ציוד צבאי בשווי 14.7 מיליון דולר קנדי.

"דיפלומטיה צבאית"

פרופ’ פיליפ לגאסה מאוניברסיטת קרלטון, מומחה למדיניות ביטחון, הסביר כי נספח צבאי ממלא תפקיד של “דיפלומטיה צבאית”, וכי לנוכח חשיבות הקשרים בין צבאות והיצוא הביטחוני, מדובר בתפקיד משמעותי ביחסים דיפלומטיים מודרניים.

לדבריו, הצבת נספח צבאי בשגרירות היא סימן לכך שהיחסים משתפרים או שיש רצון אמיתי להעמיק אותם ברמה הצבאית. מנגד, "כאשר מסיגים נספח צבאי, האיתות שאתה שולח הוא אחד מכמה שניתן להשתמש בהם כדי להראות שהיחסים מידרדרים", אמר.

ברקע עומדת גם החרפה מדינית רחבה יותר. מועד אמר בעבר לעיתון הקנדי כי היחסים בין ממשלות ישראל וקנדה הם “הגרועים ביותר שהיו אי פעם”, ותיאר “מבוי סתום ממושך” בין המדינות.

בשנה האחרונה, ממשלתו של ראש ממשלת קנדה מארק קרני נקטה קו ביקורתי יותר כלפי ישראל, בין היתר כאשר הכירה במדינה פלסטינית לצד מדינות מערביות נוספות - מהלך שנעשה חרף התנגדות ישראל. קרני האשים את ישראל בתרומה למשבר ההומניטרי ברצועת עזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר