בלאומילך האמריקני: נקווה שהפעם היהודים לא ישלמו את המחיר

"תעלת בלאומילך", הסרט של קישון מ־1969, עוסק באיש שנמלט מבית חולים פסיכיאטרי עם פטיש אוויר ומתחיל לחפור תעלה בלב תל אביב. האבסורד מתחיל כשכל הרשויות מניחות שיש לחפירה אישור רשמי, ולכן איש לא עוצר אותו. מאז משקף הביטוי מצב שבו מערכת פועלת מתוך אינרציה ועיוורון - וכך בדיוק מתנהגים האמריקנים הלחוצים, המערב הבוגדני והערבים המפוחדים, הנכנעים למשוגעים האיראנים הטוענים שמצר הורמוז שייך להם.

ההפצצות האיראניות על מדינות המפרץ מעידות ששחקני השחמט האיראנים מעולם לא פעלו לטובת הערבים. מלכתחילה הם ביקשו להשתלט על הורמוז ועל באב אל־מנדב - עורקי האנרגיה העולמיים - ולגבות "פרוטקשן", גם באמצעות הפרוקסי החות'י ששיתק את תעלת סואץ. לאוזנם של הערבים נעמה טענת הכזב שלפיה ההתחמשות האיראנית נועדה לסלק את "השטן הישראלי". הם ששו להפקיד את חורבן היהודים בידי האייתוללות. הבדיחה היתה על חשבונם, והם התפכחו כשהטילים התפוצצו על ראשיהם.

הדרך להשתלטות איראנית על העולם נסללה בשלושה מהלכים: הונאת הערבים, השתלטות על משאבי האנרגיה וייצור מנופי הרתעה. הלפיתה הדרומית: ציר הורמוז־באב אל־מנדב באמצעות ה"סוס" החות'י בתימן וחמאס בעזה. הלפיתה הצפונית: ציר טהרן־בגדד־דמשק־ביירות באמצעות חיזבאללה והמיליציות השיעיות. לאורך כל הדרך: טילים בליסטיים מטווחים לאירופה, פצצה גרעינית בפיתוח, ומימון זרועות טרור כמהלכי שחמט מחושבים.

תעלה ושמה ח'נדק

האבולוציה של האלימות האיראנית בנויה על קוד תפעולי אסלאמי שמקורו בימי מוחמד, לאחר שהנביא ברח ממכה לאל־מדינה, ניצל סכסוכים שבטיים, עלה לשלטון, חתם על הסכם, הפר אותו ולבסוף כבש את מכה. יועצו הפרסי הציע לחפור תעלה סביב אל־מדינה - ה"ח'נדק" - שבלמה את צבא "הכופרים". הלקח שהאייתוללות שואבים: ניצחונם הוודאי על הכופרים האמריקנים ובעלי בריתם, ממש כבימי מוחמד.

פרשנים הקרובים למשמרות המהפכה מדגישים את האנלוגיה: "פעולותיהן של ארה"ב ובעלות בריתה הן חזרה על חוויית אל־ח'נדק, שבה התאחדו כל הכוחות כדי להטיל מצור - אך נכשלו מול הסבלנות האיתנה". זוהי הפרשנות האיראנית לכניעתו של טראמפ.

נותר רק לקוות שטראמפ אינו בלאומילך, ושהקרב נגד איראן הטרוריסטית יוכתר בניצחון. כך או כך - הפעם היהודים לא ישלמו את המחיר.