בלי נסיגה, עם מגבלות: ההסכמות החדשות בין ישראל לארה"ב בלבנון

השיח בין ישראל לארה"ב בסוגיית לבנון הגיע להבנות ולפיהן אין כרגע על הפרק נסיגה ישראלית. עם זאת, פעילות הכוחות בשטח מוגבלת להסרת איומים מסוגים שונים ולהשלמת ניקוי תשתיות טרור בשטח שמדרום לקו הצהוב שישראל מתחה בדרום לבנון.

עיקרי הדברים:

• ישראל וארה"ב סיכמו: אין כרגע נסיגה מלבנון, אך הפעילות הצבאית תהיה מוגבלת ומתואמת יותר
• איראן דורשת נסיגה ישראלית מלאה ומואשמת בהכוונת הסלמת חיזבאללה
• בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה פועלים לטרפד את המגעים המדיניים
• שני ערוצי המו"מ שמובילה ארה"ב מול איראן ומול לבנון עלולים להיכנס למסלול התנגשות

כן סוכם על תיאום הדוק יותר בין צה"ל למפקדת סנטקום. במילים אחרות, לא רק יידוע דקות לפני פעילות ישראלית משמעותית, אלא עדכונים שוטפים כל העת - הן על הפרות חיזבאללה והן על פעילות צה"ל.

פעולות התקפיות ישראליות משמעותיות, כמו למשל תקיפה בעומק לבנון באזור הבקאע, נדרשות לאישור מדיני ישראלי בדרג גבוה, ושם יוחלט כיצד לטפל מול הדרג המדיני האמריקני. המשמעות איננה "כבילת ידי החיילים" אלא הגבלת פעולות התקפיות יזומות וזהירות בביצוען.

לפי גורם ישראלי, המצב הזה נובע בעיקרו לא מלחץ אמריקני בהקשר למו"מ עם איראן, אלא כדי לאפשר שיחות יעילות ופוריות במו"מ הישיר בין ישראל לממשלת לבנון העומד להיפתח בוושינגטון.

המו"מ הזה מתרחש במקביל לשיחות בין ארה"ב לאיראן, הדורשת מצידה נסיגה ישראלית מלאה והפסקת אש מוחלטת כתנאי להמשך המו"מ עם ארה"ב. המעניין הוא כי הדרישה הזו עולה באופנים שונים מצד גורמים שונים באיראן.

אנשי משמרות המהפכה מהקו התקיף כבר הודיעו כי הם סוגרים מחדש את הורמוז, בעוד פיקוד מרכז האמריקני טוען כי המצר פתוח ומיכליות ואניות מטען עוברות בו בחופשיות. הדרג המדיני האיראני אמנם מעלה את הדרישה כלפי ישראל בשיחות, אך בד בבד מתדרך כי האיום על סגירת הורמוז בא מגורמים "לא מוסמכים".

אלא שאיראן עומדת בפני דרישה אמריקנית להסביר מדוע חיזבאללה תוקף, זאת לאחר שישראל וגם ארגוני מודיעין אחרים, לרבות ערביים, העבירו מידע ולפיו ההנחיות לחיזבאללה להסלים את המלחמה באות ישירות מטהרן.

החשש הישראלי: טהרן מנסה לטרפד

ב"היום" חשפנו כי ישראל הזהירה מראש את האמריקנים כי החיבור בין מזכר ההבנות לבין המצב בלבנון יוליך להחרפת העימות עם חיזבאללה, וכי איראן תיזום מתקפות כדי לייצר את המשבר ולהעמיק את הקרע בין ירושלים לוושינגטון.

המקורות אומרים כי ההנחיות להסלמה יצאו מטהרן, דרך בכירי משמרות המהפכה האיראניים הנמצאים בלבנון. ייתכן ומדובר במאמץ נפרד של בכירים במשמרות המהפכה לטרפד את מזכר ההבנות.

גורם דיפלומטי הבקיא במגעים בין ארה"ב לאיראן אומר כי שר החוץ עראקצ'י העביר לארה"ב שני הסברים על כך. האחד, הרשמי, שחיזבאללה רק מגיב על מה שכינה ההפרות הישראליות ושיש לו את הזכות לעשות כן. השני, הלא רשמי, שמתנגדי ההסכם באיראן אכן מנסים לטרפדו. לא ברור מה ענו האמריקנים לכך, אך המו"מ בשווייץ לא נפסק בשל כך.

מרד פנימי או תרגיל מיקוח?

הפרשנים העוסקים באיראן מצביעים על שתי אפשרויות להתנהלות משמרות המהפכה. האחת, שאכן מדובר בהתנגדות אותנטית ובניסיונות טרפוד של המו"מ ומזכר ההבנות. השנייה, שמדובר בעוד מהלך איראני מתוחכם שנועד להשיג עוד ויתורים מהאמריקנים (לא שנשאר עוד על מה לוותר).

הדוקטור תמר עילם גינדין ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה אומרת כי שיטת המיקוח שהוזכרה באפשרות השנייה מכונה "מיקוח של צורפים", והיא לא פוסלת את האפשרות שהדרג המדיני משתמש בה מול האמריקנים.

עם זאת, לדבריה יש לא מעט סיבות להאמין שמדובר בפעולות לא מתואמות של המשמרות כדי לטרפד את המו"מ. היא אומרת כי משמרות המהפכה הרבה פחות רציונליים, עם מנטליות של "מתאבדים שיעים", מאשר המשטר, והיו לא מעט פעמים - כולל בפתיחת המיצר בשבוע שעבר - שהם פעלו בניגוד להוראות או להבטחות הממשלה.

מה שתומך בגרסה של מעין תיאום בין המשמרות לדרג המדיני הוא התנהלות איראן בשיחות והעימותים ברשתות החברתיות בין בכירים איראניים לנשיא טראמפ. וכך, בווינה, השפלה איראנית לאמריקנים מול המצלמות: סגן הנשיא ואנס והמשלחת האמריקנית המתינו לאיראנים כמה דקות, וכשאלה באו, שר החוץ עראקצ'י "המתון" סירב ללחוץ ידיים לאמריקנים למרות בקשתם ובקשת נשיא פקיסטן.

ראש המשלחת, יו"ר הפרלמנט קאליבף, כלל לא נכנס לאולם למרות הבקשות, והוא לא מופיע בתמונות. זו לא אנקדוטה - זו השפלה דיפלומטית מובהקת.

בנוסף, הנשיא טראמפ, בראיון שכלל התבטאויות בוטות כהרגלו, איים: "I WILL BLOW THE SHIT OUT OF THEM" אם ינסו לסגור את הורמוז. בתגובה קיבל ציוצי לעג רבים מבכירים איראנים, ובהם יועצי המשלחת בשווייץ, שכינו אותו לוזר והזכירו כי לא הצליח לכבוש את המצר גם ב-100 ימי לחימה.

המאבק הפנימי בממשל טראמפ

נקודה מעניינת נוספת היא המהלך האמריקני בשני נתיבים מקבילים העלול להביא לסתירה בין השניים, לא רק בגלל איראן אלא גם בשל האישים האמריקנים המובילים את שני הנתיבים. מחד, סגן הנשיא ואנס בשווייץ מול איראן. מנגד, שר החוץ מרקו רוביו בוושינגטון בשיח הישיר ישראל-לבנון. שניהם מוזכרים כמועמדים לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית לאחר טראמפ. הנשיא כבר אמר, בחצי הלצה, כי אם ההסכם עם איראן ייכשל הוא יאשים את ואנס.

ב"היום" פרסמנו כי רוביו, ועמו שר המלחמה הגסת', שר האוצר בסנט וגורמי מקצוע כמו ראש ה-CIA רדקליף, היו נגד מזכר ההבנות, אבל איש מהם לא מתבטא בפומבי נגדו.

רוביו ינסה לקדם בכל הכוח את המהלך הישראלי-לבנוני, שכן ואנס לא יכול לצאת נגדו בפומבי ובכך להקטין, ולו במעט, את סיכויי הצלחת המו"מ עם איראן. הסכם, או אפילו התקדמות ממשית בין ישראל ללבנון, משמעם פגיעה בחיזבאללה - הזרוע של איראן בלבנון.