המתיחות מול איראן במצרי הורמוז והתקפות החות'ים בים האדום המחישו עד כמה נתיבי השיט המסורתיים בין אסיה לאירופה עלולים להיות פגיעים. כתוצאה מכך, מדינות רבות החלו לחפש דרכים חלופיות להעברת סחורות, מבלי להיות תלויות לחלוטין בנתיבים ימיים שנמצאים תחת איום.
התנגשות דרכים: ישראל מול טורקיה
כאן נכנסות לתמונה שתי יוזמות ענק מתחרות.
מצד אחד ניצב "IMEC" - ראשי תיבות של "מסדרון כלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה", פרויקט שמובילות הודו, ארצות הברית, סעודיה, איחוד האמירויות ומספר מדינות אירופיות. במסגרת התוכנית, סחורות יועברו מהודו דרך סעודיה, האמירויות וירדן, יגיעו לישראל ומשם ימשיכו לאירופה דרך הים התיכון. עבור ישראל מדובר בהזדמנות להפוך לצומת מסחר מרכזי בין המזרח למערב.
מנגד, טורקיה, יחד עם סעודיה ועיראק, מקדמת ציר יבשתי חלופי שיחבר את מדינות המפרץ לטורקיה באמצעות רכבות, כבישים ותשתיות לוגיסטיות יבשתיות מתקדמות, ומשם לאירופה, ללא כל צורך בספינות.
המשמעות הכלכלית של המיזמים הללו עצומה. מעבר להשקעות של מיליארדי דולרים, הם צפויים ליצור מוקדי מסחר חדשים, לחזק את הכלכלות המקומיות ולהעניק למדינות שיובילו אותם השפעה משמעותית על תנועת הסחורות בין אסיה לאירופה.
מאחורי הכותרות על מלחמות, טילים ומשברים דיפלומטיים, מתנהל במזרח התיכון קרב מסוג אחר - קרב על כסף, תשתיות והשפעה כלכלית. השאלה הגדולה היא איזו מהיוזמות תהפוך לנתיב הסחר המרכזי של העתיד, ומי תהיה המדינה שתיהנה מהפירות הכלכליים האדירים שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו