בניגוד להצהרות - טראמפ נתן אור ירוק לעסקת איראן-קטאר

ארצות הברית העניקה אישור חשאי להסדר פיננסי וימי בין קטאר לאיראן, שבמסגרתו שולמו מיליארדי דולרים לטהרן בתמורה למעבר חופשי של מכליות ואוניות קטאריות במצר הורמוז - כך מאשרים כעת שלושה גורמים דיפלומטיים.

מדובר בהתנהלות מודעת ומכוונת של הממשל האמריקני, שאיפשר לצי שלו להעלים עין מההסדר בניגוד מוחלט למדיניותו המוצהרת. הצעד נעשה במטרה למתן את המשבר בשווקי האנרגיה העולמיים ולבלום את עליית מחירי הנפט.

החשיפה הנוכחית מוכיחה כי הבית הלבן הניח כבר אז את התשתית למזכר ההבנות שנרקם מול איראן. בכך, העניק הממשל לטרור האיראני חבל חמצן כלכלי קריטי ברגעי חנק פיננסי קשים במיוחד.

האישור האמריקני החשאי, שניתן לפי המקורות כבר לפני כחודש, השתלב באינטרס של דוחא לפתוח ערוץ הידברות ישיר מול טהרן, שהחל להתהדק עם הפסקת האש. קטאר, שחששה מתקיפה איראנית מחודשת על מתקניה לאחר שאחד ממתקני הגז שלה הותקף במהלך המלחמה, ביקשה לקנות שקט ביטחוני.

בעוד שאיחוד האמירויות וסעודיה ספגו מתקפות טילים וכטב"מים לאחר הפסקת האש, קטאר סייעה כלכלית לאיראן ונותרה מוגנת לחלוטין. במסגרת זו, איראן דרשה לקבל חלק מהפיקדונות שלה השמורים בקטאר. מקצת התשלומים הוסוו כתשלומים עבור המכליות שעוברות בהורמוז, וכן נפתח קו אשראי רחב של עד מיליארד דולר לרכש מוצרים דרכה.

קו ישיר מוושינגטון לדוחא

הצי האמריקני, שבאותה עת הציג קו נוקשה וטען כי הוא חוסם את היצוא והיבוא הימי לאיראן, פעל למעשה במדיניות כפולה: ביד אחת הטיל מצור, וביד השנייה איפשר את פתיחת ברז החמצן הפיננסי במסלול המפרצי.

הנשיא טראמפ אף התרברב בשבועות האחרונים כי ארה"ב הצליחה להעביר אוניות במצר הורמוז למרות המצור האיראני. כעת מתברר כי חלק ניכר מהאוניות הללו עברו פשוט במסגרת אותו הסדר חשאי.

ההתנהלות הכלכלית העמוקה הזו התבררה כהרבה מעבר לתיווך במו"מ. בעת ביקורם של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ונגיד הבנק המרכזי עבד אל נאסר המאתי בדוחא, התקיימו שיחות ישירות אל וושינגטון, כאשר השליחים האמריקנים האמונים על המו"מ, שארל וויטקוף וג'ארד קושנר, היו בצד השני של הקו.

ההצלחה הקטארית עוררה תיאבון במדינות מפרציות נוספות שניסו להגיע להסדר דומה, שעבד באופן חלקי. לפי פרסומים, מדובר באיחוד האמירויות, אולם הגורמים הדיפלומטיים עמם שוחחנו סירבו לאשר זאת רשמית - אף שבשבועות האחרונים נמנעה איראן מלתקוף את האמירויות, בזמן ששיגרה מטחי טילים לעבר בחריין וכוויית.

אחד הגורמים רמז כי ההסדר שירת באופן מובהק דווקא את האינטרס הסעודי, שהייתה מעורבת בתיווך מול ארה"ב. זאת לאחר שהסעודים חוו ירידה דרסטית בהכנסותיהם והצליחו לעקוף את הורמוז רק באופן חלקי באמצעות צינור הנפט מזרח-מערב.

ההסכמות הללו מעידות כי האמריקנים בנו את התשתית למזכר ההבנות הנוכחי, אולם כעת המחלוקת בתוך הממשל בוושינגטון מתרחבת, לאור ביקורת קשה שספג הנשיא מבית על טיוטת ההסכם. הביקורת היא שהובילה לשורת הפרסומים האחרונים שלו ולהקשחת הדרישות האמריקניות במו"מ.

כתוצאה מכך, השיחות נתקעו בימים האחרונים סביב שלושה סלעי מחלוקת מרכזיים: הדרישה האיראנית לשחרור מיידי של 12 מיליארד דולר המוקפאים בקטאר עם החתימה - לה האמריקנים מסרבים עד לפתיחה מלאה של הורמוז והתחייבות בנושא הגרעין.

סלעי המחלוקת הנוספים הם הסירוב האיראני להתחייבות כתובה וממשית בסוגיית האורניום המועשר, וסירובה של טהרן לדון בהמשך ההעשרה. בנוסף, הדרישה האמריקנית כי כל הפשרת כספים תיועד למטרות אזרחיות בלבד ותהיה תחת פיקוח הדוק מוסמסה, והפיקוח על המיליארדים צפוי להיות קטארי בלבד.