"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

13 ישיבות הסדר נוספות מצטרפות לקריאה להפסקת הגיוס לשריון

בכך עולה ל-25 מספר הישיבות שמחרימות את החיל, המהוות כשליש מכלל ישיבות ההסדר בישראל • המהלך, שיגרור גריעה של מאות לוחמים פוטנציאליים מחיל השריון, מגיע למרות הבהרת צה"ל כי לא יתקיים שירות משותף באותו הטנק • הרב אליקים לבנון ל"היום": "ציפינו שמישהו בצבא יקיים דיון רציני, צה"ל ממשיך בשלו כאילו אנחנו לא קיימים"

,עודכן
0השמעה
חיל השריון (ארכיון). צילום: דובר צה"ל

המאבק סביב שילוב לוחמות בחיל השריון מתרחב:ימים ספורים לאחר ש-12 ראשי ישיבות הסדרהודיעו על הפסקת שיבוץ תלמידיהם לחיל השריון, 13 ראשי ישיבות נוספים הצטרפו היום (חמישי) למהלך.

מעצר מפגינים במהלך גיוס חרדים בבקו"ם // יעקב הרשקוביץ

המשמעות היא כי עד כה 25 ישיבות הסדר - כשליש מכלל ישיבות ההסדר בישראל - הודיעו כי לא ישלחו את תלמידיהן לשריון כל עוד יתקייםשירות קרבי מעורבבחיל.

בעקבות שיטת ההקצאות הקבועה של ישיבות ההסדר לחילות השונים, מדובר במאות לוחמים פוטנציאליים שלא יגיעו לחיל השריון. הנתון הזה גם ממחיש כי לא מדובר בעמדה של מספר ישיבות בודדות - אלא במהלך רחב היקף בתוך עולם ההסדר.

בין ראשי הישיבות שהצטרפו למכתב החדש, נמצאיםהרב מיכאל אהרונוב מישיבת מעלה אפרים, הרב דוד אמיתי מישיבת אבינועם, הרב שלמה בנימין מישיבת לב לדעת, הרב ערן טמיר מישיבת אורות אשקלון, הרב אלישע ינון מישיבת עפולה, הרב אייל יעקובוביץ מישיבת צפת, הרב אליהו מאלי מישיבת יפו, הרב אביהו פישפדר מישיבת אשקלון, הרב שלמה שושן מישיבת בית שאן והרב יהושע שמידט מישיבת נחלת יוסף והרב דוד תורג׳מן מישיבת דימונה.

מכתב ראשי ישיבות ההסדר: "שירות בשריון אסור על פי ההלכה",צילום: ללא קרדיט

ההתפתחות מגיעה יממה בלבד לאחרתגובת דובר צה"ל לפרשה. בצבא הדגישו כי בג"ץ לא הורה על גיוס לוחמות לחיל השריון - אלא על קיום פיילוט בלבד, וכי “בכלל האפשרויות הנבחנות בפיילוט לא קיימת חלופה בה עתיד להתקיים שירות משותף של גברים ונשים באותה המסגרת". עוד טענו בצה"ל כי בכירי הצבא נמצאים בחודשים האחרונים בקשר רציף עם ראשי ישיבות ההסדר ונציגיהם.

אלא שהצטרפותן של 13 ישיבות נוספות דווקא לאחר תגובת צה״ל מחזקת את הטענה שעלתה בימים האחרונים מצד הרבנים, לפיה מדובר במשבר אמון עמוק בין עולם הישיבות לבין הצבא.

"שום דבר לא זז"

בראיון ל"היום" סיפר הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר באלון מורה, כי במשך חודשיםניסו הרבנים לקיים שיח עם צה"ל אך ללא הצלחה. “מה שקרה זה שראינו ששום דבר לא זז. אנחנו כבר כמה חודשים בתוך האירוע הזה וציפינו שמישהו מצה״ל ישמע, יזמין אותנו לדיון ויקיים דיון רציני על העתיד. צה״ל ממשיך בשלו כאילו אנחנו לא קיימים”, אמר.

לדבריו, המכתב המקורי לא נועד לפתוח עימות מול הצבא אלא לגרום לו לשבת לשולחן הדיונים. “ההתעלמות גרמה לכך שנשחרר מכתב שאולי זה מה שיניע את צה״ל לבוא לדבר איתנו לפני שהוא כופה עלינו דברים”.

נשים בחיל השיריון (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

גם יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתי לאומי, שריונר ובוגר ישיבת הסדר, טען כי שורש המשבר אינו רק בשאלת שילוב הנשים אלא בחוסר האמון שנוצר בין הרבנים לבין הצבא. “הכול נובע מחוסר אמון. אותו צריך לתקן”, אמר ל"היום".

בקרב הרבנים הטענה המרכזית נותרה בעינה: גם אם כיום מבטיח צה״ל כי לא יתקיים שירות משותף של גברים ונשים באותה מסגרת, הם אינם מקבלים התחייבות ברורה לגבי מסלולי ההמשך, קורסי המפקדים, קורסי הקצינים והמציאות המבצעית בשטח.

מבחינתם, כל עוד לא התקיים דיון מסודר שבו הוצגה בפניהם התוכנית המלאה, אין באפשרותם לסמוך על כך שבעתיד לא ייווצרו מצבים של שירות משותף.

"פגיעה בקדושת המחנה"

במכתבם החדש כתבו ראשי הישיבות כי שילוב נשים בטנקים וביחידות לוחמות מעורבות מהווה פגיעה ב"קדושת המחנה" ואף ביכולת הלחימה. בעקבות כך הודיעו כי החל ממחזור הגיוס הבא לא ישלחו תלמידים לשריון. לצד זאת הדגישו כי אין מדובר בסרבנות וכי תלמידיהם ימשיכו להתגייס ליחידות הקרביות "בשליחות ובעוצמה".

תלמידי ישיבה (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

כעת, לאחר שכבר 25 ישיבות הסדר הצטרפו למהלך, השאלה כבר אינה רק האם ישולבו לוחמות בשריון, אלא עד כמה יתרחב משבר האמון בין צה״ל לבין אחד המגזרים המשרתים ביותר בחברה הישראלית. עבור הרבנים מדובר במאבק על אופיו של השירות הצבאי עבור תלמידיהם. עבור צה״ל, מדובר באתגר שעלול להשפיע על היקף גיוס לוחמי ההסדר לחיל השריון כבר במחזורי הגיוס הקרובים.

"מרסקים את צה"ל"

יו"ר נעמת, חגית פאר, בתגובה: "הרבנים שחתומים על ההחלטה הזאת מרסקים את צה"ל וקוברים את מודל צבא העם. הרמטכ"ל והמערכת כולה מבינים היטב שמעבר לפן הערכי - יש כאן צורך מבצעי בנשים לוחמות בצה"ל.

"בשעה שאוכלוסיות שלמות במדינת ישראל מדירות עצמן מחובת השירות- צה״ל לא יכול להרשות לעצמו לומר לא לאלו שרוצות ויכולות לתרום ולשרת בחוד. אני קוראת לרבנים אחרים, לבוא ולקדם הסכמות שיאפשרו שירות לכולם בראש ובראשונה כי אלו הם צרכי הצבא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר