"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסבב הנוכחי הוא רק אמצעי: היעד בישראל - לשנות את כללי המשחק

בישראל חיכו להזדמנות להשלים את המשימה באיראן - וייתכן שהגיע הזמן המתאים לכך • היממות הקרובות הן קריטיות, וישראל עומדת פסע מההחלטה להפוך את השולחן ולשנות את כללי המשחק שאליהם נדחקה מול לבנון ואיראן

,עודכן
0השמעה
תקיפה בתאבריז שבאיראן. צילום: 27א'

בישראל חיכו בכיליון עיניים להזדמנות לפגוע ביעדים נוספים באיראן, אותם מטוסי חיל האוויר לא הספיקו להפציץ במבצע "שאגת הארי".

הפצצת חיל האוויר בעיר תבריז בצפון איראן//רשתות חברתיות

איראן, מבחינה זו, הסתכנה כשהימרה על חידוש המלחמה עם ישראל בתגובה להפצצה הסמלית בדאחייה שבלבנון. גם היא מצידה התכוננה לסבב הנוסף, אך אם לשפוט על פי היקף הירי שלה הלילה והבוקר - היא לא שדרגה יכולות ביחס לפעמים הקודמות.

מה קורה עכשיו?

השאלה היא כמובן: "לאן הולכים מכאן?". ניתן להעריך כי מול איראן יהיו חילופי מהלומות במשך מספר ימים שלא ישנו מהותית את המצב או את יחסי הכוחות. מאידך, הזירה שבה אפשר וצריך לשנות את כללי המשחק היא לבנון, שכן הסבב שאנו נמצאים בעיצומו התפרץ בגלל הקישור שיצרו האיראנים בין הנעשה אצלם לבין לבנון.

בצעד מחוכם במיוחד הם יצרו זיקה ביןהמו"מ הגרעיני שלהם עם ארה"ב, לבין סוגיית לבנון. בתחילת מאי הפסקת הפעילות הישראלית נגד חיזבאללה הייתה אחד התנאים האיראניים להפסקת אש קבועה עם ארה"ב. בסוף מאי, לאחר שהפסקת האש בלבנון התמסמסה, איראן התנתה את המשך השיחות עם ארה"ב בעצירת פעולות צה"ל בלבנון.

מאגר אורניום מועשר (ארכיון) ותצלום לוויין של המתקן הגרעיני באיספהאן,צילום: אי.פי, רויטרס

הנשיא האמריקני דונלד קיבל מצידו את שתי הדרישות - מה שבהחלט פגע בישראל. לבסוף, כאשר פעלנו בביירות איראן תקפה את ישראל. לכן, בנסיבות האלה, היעד המדיני של הסבב מבחינתה של ישראל, צריך להיות ניתוק בין שתי החזיתות. כלומר, שבסוף חילופי המהלומות ישראל תהיה חופשית לפעול כהבנתה נגד חיזבאללה, מבלי שאיראן תתערב.

"יותקפו קשות"

בירושלים מבינים זאת. בכירים בדרג המדיני מדגישים כי "כל ירי מלבנון לעבר ישראל ייענה בתקיפה בדאחייה". והשגריר בוושינגטון, יחיאל לייטר, אומר כי "אם חיזבאללה יירה לעבר ישראל, מרכזי הפיקוד שלו בדאחייה יותקפו קשות".

כך שזהו המבחן של היממות הקרובות. תחילתו בשאלה האם חיזבאללה יתקוף היום את יישובי הצפון. אם זה יקרה, ישראל תהיה חייבת לממש את האיום שהציגה. תהיה הזדמנות לפגוע קשות באחת מזרועות התמנון. אם איראן תנסה שוב לגונן על חיזבאללה באמצעות ירי על ישראל, נפגע גם בה. אך אם חיזבאללה לא יירה, המשמעות תהיה שהציר התכופף בפני ישראל.

בקצה הסבב נצטרך לראות האם איראן תמשיך להתעקש על שימור חיזבאללה בלבנון והאם טראמפ ימשיך לקבל את הדרישה הזו. על זה בעצם המלחמה.

כמו בכל עימות צבאי גם כאן טמון סיכון. מצד אחד ישראל הופכת שולחן ומנסה לשנות את כללי המשחק הלא נוחים אליהם נדחקה. מצד שני, מלחמה אינה תכנית כבקשתך ואין דרך להבטיח מה יהיו התוצאות וכיצד תסתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר