"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפקט "שאגת הארי": הישראלים חזרו לקנות - ושברו שיא הוצאות

הוצאות הציבור בכרטיסי אשראי זינקו במאי ב-10.1% והגיעו לשיא של יותר מ-52 מיליארד שקל • עליות חדות נרשמו בתעופה, במלונאות ובאילת • גם משיכות המזומן חצו רף שלא נראה מאז 2023

,עודכן
0השמעה
מתחם ביג גלילות. צילום: יוסי זליגר

נתוני חברת שבא מצביעים על זינוק חד בהוצאות הציבור בכרטיסי חיוב בחודש מאי 2026, שהסתכמו ב־52.415 מיליארד שקל, עלייה של 10.1% לעומת מאי אשתקד, אז עמדו ההוצאות על 47.699 מיליארד שקל. מדובר בשיא הוצאות חדש בחודש קלנדרי, לאחר שבאפריל נרשמה ירידה בהוצאות לראשונה מאז מבצע "עם כלביא".

הישראלים אוהבים לקנות: קניון ומוצרי אלקטרוניקה בישראל // משה בן שמחון

ממוצע ההוצאות היומי במאי עמד על 1.699 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת אפריל, אז עמד הממוצע היומי על 1.511 מיליארד שקל. מדובר גם בנתון הגבוה ב-1.6% מהשיא היומי הקודם, שנרשם ביולי 2025 ועמד על 1.673 מיליארד שקל.

בפילוח לפי ערים נרשמו עליות כמעט בכל המוקדים המרכזיים. באילת חלה עלייה של 11.68%, מ-709 מיליון שקל ל-791.9 מיליון שקל. בקריית שמונה עלו ההוצאות ב-8.81%, מכ-54.5 מיליון שקל לכ-59.3 מיליון שקל. בחיפה נרשמה עלייה של 6.25%, מ-918.2 מיליון שקל ל-975.5 מיליון שקל, ובשלומי עלייה של 5.66%, מ-8.8 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. נהריה רשמה עלייה של 4.71%, מ-143.6 מיליון שקל ל־150.4 מיליון שקל, תל אביב עלתה ב-4.89%, וירושלים רשמה עלייה של 3.35%.

גם בענפי הצריכה המרכזיים נרשמה עלייה. בתחום התעופה זינקו ההוצאות ב-23%, מ-539.1 מיליון שקל ל־663.4 מיליון שקל. המלונאות וחדרי האירוח עלו ב-14.86%, מ-897 מיליון שקל ל-1.03 מיליארד שקל. תחום הדלק עלה ב-13.3%, בין היתר על רקע עליית מחירי הדלק, מ-1.78 מיליארד שקל ל-2.02 מיליארד שקל. ברשתות המזון נרשמה עלייה של 5.98%, ובמסעדות, בתי קפה ומזון מהיר עלייה של 3.15%.

נתון נוסף שממחיש את חזרת הפעילות הצרכנית הוא היקף העסקאות הפיזיות: ממוצע הרכישות היומי בעסקאות בבתי עסק חצה לראשונה את רף 700 מיליון השקלים ועמד על 714.264 מיליון שקל. במקביל, היקף משיכות המזומן ממכשירי ה-ATM חצה את רף 6 מיליארד השקלים, הנתון הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2023.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר