סדנאות במקום כלא: סכום העתק שהממשלה תשקיע בנוער הגבעות

אחרי שנים בהן המדינה התייחסה לנוער הגבעות בעיקר דרך מעצרים, עימותים וכלים ביטחוניים: משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בראשות אורית סטרוק, יוצא במהלך ממשלתי חסר תקדים לליווי, הכוונה ותמיכה בבני הנוער החיים בחוות ובנקודות ההתיישבות ביהודה ושומרון.

ל"היום" נודע כי משרד ההתיישבות פרסם היום (רביעי) קול קורא ראשון למועצות האזוריות ביהודה ושומרון, במסגרת תוכנית ממשלתית חדשה שאושרה בהחלטת ממשלה לפני כחודש. במסגרת המהלך יקבלו המועצות תקציבים וכלים מקצועיים שנועדו להעניק מענה חינוכי, ערכי ומקצועי לבני הנוער החיים בגבעות ובחוות.

המהלך מגיע גם על רקע מינויו של אל"מ (במיל') אביחי תנעמי כפרויקטור לטיפול בנושא נוער הגבעות. במערכת רואים בתוכנית חלק מניסיון רחב יותר לשנות את היחס של המדינה כלפי בני הנוער החיים במרחבים הללו.

מדובר בצעד ראשון מסוגו מצד מדינת ישראל, שבמשך שנים התמודדה עם הסוגיה בעיקר דרך כלים ביטחוניים ואכיפתיים. כעת, בממשלה מבקשים לקדם גם מסלול חינוכי וקהילתי, מתוך תפיסה שלפיה חלק גדול מהנוער בגבעות ובחוות זקוק לליווי, הכוונה ומסגרת שתדע לנתב את הכוחות והאידיאליזם לעשייה חיובית ומשמעותית.

תקציב התוכנית עומד על כ-12 מיליון שקלים, והיא כוללת שורת צעדים שנועדו לספק מעטפת רחבה למועצות ולנוער עצמו. בין היתר יתוקצבו בעלי תפקידים ייעודיים במועצות שיהיו אחראים על מימוש התוכנית בשטח, לצד קורסים, סדנאות מנהיגות, פעילויות שטח, מערכי הסברה והדרכה, ליווי להורים ולבעלי החוות, סיוע בתחום הכלכלה והביגוד ואף רכבי שטח ייעודיים לרכזי הנוער.

במשרד ההתיישבות מסבירים כי רכבי השטח נועדו לאפשר לרכזים להגיע גם לנקודות מרוחקות ולבני נוער המתגוררים באזורים מבודדים יחסית ברחבי יהודה ושומרון. המהלך מגיע לאחר שנים של ביקורת מצד גורמים בהתיישבות שטענו כי המדינה מתייחסת לנוער הגבעות כמעט ורק דרך פריזמה ביטחונית, מבלי לייצר מערך ליווי אזרחי, חינוכי וקהילתי מסודר.

עיקרי הדברים

• תקציב התוכנית עומד על כ-12 מיליון שקלים, והיא כוללת שורת צעדים שנועדו לספק מעטפת רחבה למועצות ולנוער עצמו
• משרד ההתיישבות הבהיר כי המהלך מגיע מתוך הרצון לגשר על תחושת הניתוק של חלק מנערי הגבעות מהמדינה ומהמערכת הרשמית
• השרה סטרוק: "החוות נמצאות בחוד החנית של העשייה הציונית, האחריות לוודא שהעוצמות האלה מנותבות לכיוונים הנכונים - מוטלת על כולנו"

בשנה האחרונה, וביתר שאת מאז אירועי 7.10, גבר גם בתוך מערכת הביטחון השיח סביב החשיבות של חיזוק הקשר עם הנערים בחוות ובגבעות. זאת בין היתר בשל הקשר ההדוק שנוצר בשנים האחרונות בין חלק מהחוות לבין כוחות צה״ל וגורמי הביטחון במרחבים הפתוחים ביהודה ושומרון, והחשיבות הביטחונית שמייחסים במערכת לנוכחות הקבועה בשטח.

לצד זאת, במערכת מבינים כי אחד האתגרים המרכזיים הוא תחושת הניתוק של חלק מנערי הגבעות מהמדינה ומהמערכת הרשמית. גורמים המעורבים בפרטים אומרים כי אחת ממטרות התוכנית היא לנסות להגיע אל בני הנוער בשטח, לחזק את תחושת השייכות שלהם ולצמצם את ההשפעה של גורמים קיצוניים ומסיתים, שלעיתים מובילים נערים מהגבעות לפעולות אלימות נגד פלסטינים ואף לעימותים ופעולות אלימות נגד יהודים וכוחות ביטחון ביהודה ושומרון.

"אחריות המוטלת על כולנו"

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק אמרה כי “החוות נמצאות בחוד החנית של העשייה הציונית היום ואני גאה מאוד על הזכות לפעול לביסוסן במגוון כלים". לדבריה, "היום אנחנו משיקים תוכנית שנועדה לסייע לנוער הנפלא הנמצא בחוות. תוכנית שמביעה הבנה עמוקה של הממשלה כולה לעוצמות החיוביות של הנוער מצד אחד, ולאחריות המוטלת על כולנו לוודא שהעוצמות האלה מנותבות לכיוונים הנכונים מצד שני".

בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים

בקרב גורמים בהתיישבות רואים במהלך צעד משמעותי ראשון בניסיון לשנות את היחס הממסדי לנוער החוות והגבעות, ולעבור ממדיניות שמתמקדת בעיקר באכיפה ובטיפול ביטחוני, למדיניות שמנסה לייצר גם חיבור, ליווי ומענה ארוך טווח. אחרי שנים של עימות מתמשך בין המדינה לנוער הגבעות, בממשלה מקווים שכעת יצליחו לראשונה גם להשפיע עליו מבפנים.