חריגה של מאות מיליונים ושליטה פוליטית: מה קורה בתוך המועצות הדתיות?

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוזמן על ידי ח"כ מטי צרפתי הרכבי, חושף תמונת מצב חריגה סביב התנהלות המועצות הדתיות בישראל: מאות מיליוני שקלים בעודפים, זינוק משמעותי בתקציבי שירותי הדת, בעיות פיקוח חמורות וטענות לניהול פוליטי של המערכת.

לפי הדוח, ל־125 מועצות דתיות נצברו עודפים של כ־427 מיליון שקלים. זאת, בזמן שהמדינה והרשויות המקומיות ממשיכות להזרים למערכת תקציבי עתק. במקביל, הדוח מצביע על ליקויי פיקוח, עלייה חדה בהוצאות הנהלה והחזקת סכומי עתק במזומנים.

הנתונים מגיעים על רקע סערה פוליטית רחבה סביב השליטה במועצות הדתיות. בתחילת הקדנציה הנוכחית פעל המשרד לשירותי דת, שנמצא בשליטת ש"ס, להחלפת חלק ניכר מראשי המועצות הדתיות שמונו בתקופת השר לשעבר מתן כהנא, רבים מהם מזוהים עם הציונות הדתית.

במקומם מונו או קודמו מועמדים המזוהים עם המפלגות החרדיות. מבקרי המהלך טוענים כי המועצות הדתיות הפכו לאורך השנים למוקד כוח פוליטי הכולל שליטה בתקציבים, מינויים, נכסים ומשרות ציבוריות. לטענתם, היקף הכספים הגדול, לצד פיקוח חלקי בלבד ועודפים של מאות מיליוני שקלים, יצרו מערכת שמאפשרת חלוקת ג׳ובים למקורבים פוליטיים ושימוש לא יעיל בכספי ציבור.

תוספות משמעותיות

עוד עולה מהדוח כי התקציב המקורי של המועצות הדתיות עלה מכ־295 מיליון שקלים בשנת 2016 לכ־429 מיליון שקלים בשנת 2026, עלייה של יותר מ־45 אחוזים בתוך עשור. אלא שהנתון שמטלטל את המערכת נמצא דווקא בעודפים. לפי הדוח, נכון לסוף שנת 2020 צברו 125 מועצות דתיות עודפים מצטברים של כ־427 מיליון שקלים. במקביל, המועצות המשיכו לקבל תוספות תקציב משמעותיות מהמדינה ומהרשויות המקומיות.

בדוח אף מצוין כי בשנת 2019, קיבלו המועצות תוספת תקציבית שנתית של כ־100 מיליון שקלים, שלא נוצלה במלואה. "שירותי דת הם חלק מחובת המדינה לאזרחיה, אך תקצובם לא יכול להפוך לצ'ק פתוח למפעל ג'ובים ולצבירת עודפי ענק של מאות מיליוני שקלים שלא חוזרים לציבור", אמרה ח"כ מטי צרפתי הרכבי. עוד עולה מהנתונים כי רק ארבע מועצות דתיות היו בגירעון בשנת 2020, לעומת עשר בלבד בשנת 2018, בעוד מספר המועצות עם עודפים של מעל 10 מיליון שקלים הוכפל.

המסמך מצביע גם על בעיות ניהול ופיקוח משמעותיות. לפי דוח מבקר המדינה שמצוטט במסמך, בכ־36 אחוזים מהמועצות הדתיות כלל לא מונה מבקר פנים, ובמקביל נרשמה עלייה של כ־18.8 אחוזים בהוצאות הנהלה וכלליות, מה שהוגדר בדוח כ“תפיחה של המנגנון המנהלי”. בנוסף, נמצא כי יותר ממחצית מנכסי המועצות מוחזקים במזומנים ושווי מזומנים, בעוד הרשויות המקומיות ממשיכות להעביר תקציבים לטובת פעילותן.

אחת הנקודות הנפיצות ביותר במסמך נוגעת דווקא לרשויות המקומיות. לפי הדוח, חלק משמעותי מתקצוב המועצות הדתיות מגיע מכספי העיריות והרשויות המקומיות, לעיתים על חשבון שירותים עירוניים אחרים. "מדובר בכספים שבאים על חשבון שירותים עירוניים אחרים כגון חינוך, רווחה, תרבות ותשתיות", נכתב בדוח.

על פי הנתונים במסמך, המועצות הדתיות אחראיות כיום על מגוון רחב של שירותים, בהם ניהול כ־860 מקוואות, רישום עשרות אלפי נישואין, מערך כשרות, קבורה ופעילות תרבות תורנית. עוד עולה מהמסמך כי ישראל מוציאה על שירותי דת שיעור גבוה משמעותית ממדינות אירופה.

הוצאה חריגה

לפי ההשוואה הבינלאומית שמופיעה בדוח, בשנת 2023 עמדה ההוצאה הציבורית על דת בישראל על כ־0.6 אחוז מהתמ"ג, לעומת כ־0.1 אחוז בלבד בממוצע מדינות האיחוד האירופי. "הנתונים בדוח מצביעים על כך שישראל מוציאה על שירותי דת שיעור חריג ביחס למדינות האיחוד האירופי, הרבה מעבר למדינות שבהן למוסדות הדת יש מעמד מרכזי". אמרה צרפתי הרכבי.

בדוח עצמו ממליץ מבקר המדינה למשרד לשירותי דת לקבוע מדיניות לצמצום העודפים, להגביר את הפיקוח על ההתנהלות הכספית של המועצות ולוודא שהתקציבים הציבוריים אכן מנוצלים לטובת שיפור השירותים לציבור.

צרפתי הרכבי תקפה גם את התנהלות הממשלה מול הרשויות המקומיות: "במקום ניהול אחראי ויעיל של כספי הציבור, הממשלה כשלה בפיקוח על המועצות הדתיות ואפשרה שימוש בזבזני בכספים תוך מניעת סמכויות פיקוח מהרשויות המקומיות".

כך, בזמן שרשויות מקומיות מתמודדות עם מחסור בתקציבים לחינוך, רווחה ותשתיות, מאות מיליוני שקלים ממשיכים להיערם בקופות המועצות הדתיות, מערכת שהפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הכוח הפוליטיים הרגישים ביותר בישראל.