בחסות ה"הפסקה הפעילה": וושינגטון העניקה לישראל אישור בשתיקה לפעול בלבנון

ההודעה של מחלקת המדינה האמריקנית על הארכת הפסקת האש בלבנון ב־45 ימים נוספים נמסרה תוך כדי ירי ופעילות מסיבית של צה"ל בלבנון, לאחר שחיילי גולני חצו את הליטאני ולפני פעולות נוספות שאפשר יהיה לכנות אותן "כירורגיות". וכן, גם תוך כדי תקיפת חיזבאללה את חיילי צה"ל באמצעות רחפני הנפץ.

למעשה היחידים שכנראה קונים את תיאור "הפסקת האש" הם מי שניסחו אותה בבית הלבן וממשלת לבנון, שבחסות ההגדרה המסולפת יושבים מדי שבוע לשיחות מו"מ בארה"ב עם נציג ממשלת ישראל. סיפור המעשייה לפיה יש הפסקת אש ככל הנראה נוח גם לממשלת ישראל, שצפויה לדון בימים הקרובים בהעמקת התמרון בלבנון.

חד גדיא? לא ממש. בחסות התיאום עם ארה"ב בכל הקשור למדיניות הביטחונית של ישראל נוקטת הממשלה בראשות נתניהו בהגדרה "משקרים מפני השלום". מאחורי הכותרת על הפסקת אש בלבנון יש מדיניות של חופש פעולה מול האיומים בגזרה. איפה יש הפסקת אש דומה? בעזה, שם רק השבת סוכל עוד בכיר חמאס שהוביל את פעולות הטבח. בממשלה אפילו משווים את הפעילות של צה"ל כעת בלבנון לזו שהייתה בחסות "הפסקת האש" הקודמת. אלא שהפעם בניגוד להפסקה האחרונה לא רק צה"ל פועל נמרצות, גם חיזבאללה נוקט בשיטת התשת הכוחות.

"הפסקה פעילה"

זו "הפסקה פעילה", אומרים בממשלה, ולמעשה לא מחדשים דבר לתושבי הצפון שחווים את המלחמה באופן יומיומי - אך מרגישים שבחסות השקר המדיני הם נשכחו מאחור. ההיפך הוא הנכון, מבהירים בכירים עמם שוחחתי, ובפועל הכרזת הארכת הפסקת האש על ידי ארה"ב היא אישור רשמי לעוד 45 ימים של פעולות לסיכול חיזבאללה. זו למעשה ה"גושפנקא האמריקנית" לאופן בו פועלת ישראל.

השאלה ששואלים את עצמם תושבי הצפון וגם חיילי המילואים שנקראים שוב ושוב לגזרה - האם מדובר בעוד צבר פעולות טקטיות שישאירו את חיזבאללה על הרגליים לסבב הבא, או סיום בתנאים חדשים. האם מדובר במלחמת התשה שאין לה סוף או מדיניות מחוכמת שתוביל לשינוי המצב הביטחוני עבור התושבים הסובלים?

תמרון טרמינולוגי

בממשלה ישנם חילוקי דעות ביחס לתמונת הסיום ועל הגדרת המשימה. יושבים בה שרים שטוענים שצריך לחתור להסכם מהיר ולקיצור תקופת הביניים; ויושבים בה שרים שמעוניינים להעמיק את הפגיעה בחיזבאללה, עד למצב שבו ממשלת לבנון אכן תוכל להמשיך ולדחוק את רגלי הארגון, לצד פעולה נוספת באיראן שתסגור את הכיסים של המשטר בפני התחמשותו מחדש.

תושבי הצפון מעוניינים בוודאות בהכרעה, בניצחון, בהסרת האיום. בכל ה"חבילה" שהבטיחו להם אי אז לפני כמעט שלוש שנים. ולכן את התמרון המדיני־טרמינולוגי שנועד לאפשר את פעולות צה"ל בלבנון יש להנגיש לתושבים בדרכים אחרות. אחרת הם עוד יאמינו שמי שמנהל פה את האזור, הוא מנהיג ג'ינג'י אחד שיושב הרחק מכאן, ולא זה שמנהל את הזירות כולן ויעמוד עוד רגע שוב לבחירה כאן בירושלים.