בג"ץ דן כעת בעתירה נגד מינוי ראש המוסד המיועד רומן גופמן

דיון דרמטי מתקיים כעת בבית המשפט העליון בירושלים בעתירה שהגיש אורי אלמקייס נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד.

הדיון מתקיים בפני השופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, ועוסק בטענות שלפיהן אלמקייס, חייל בשירות צבאי, הופעל לכאורה בידי גופמן במסגרת הפרשה שנחשפה בחודשים האחרונים. בפתח הדיון הזהירו השופטים כי לא יאפשרו הפרעות במהלך הדיון, והבהירו כי כל אדם שיפריע לסדר באולם יוצא ממנו באופן מיידי.

בהמשך לדיון סביב מכתבו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע, שאל השופט אלכס שטיין את באי כוחו של אורי אלמקייס: "אני לא מבין מה המעמד שלו, למה הוא רלוונטי?". הדברים נאמרו לאחר שהשופטת דפנה ברק־ארז הבהירה כי בית המשפט טרם קיבל החלטה האם לצרף את המכתב באופן רשמי להליך.

עורכי דינו של אלמקייס טענו כי "אלמקייס פעל למען מדינת ישראל, חווה עינויים קשים ונותר מצולק ונכה לכל חייו", והדגישו כי העתירה אינה "מסע נקמה". במהלך הדברים ציטטו מתוך המכתב שהגיש ברנע: "אני לא מעלה על דעתי שמישהו מתחתיי יאשר מבצע כזה, לקחת מישהו בן 17 ולאפשר לו לשבת שנה וחצי… אני לא יודע אפילו על מה".

מנגד, בא כוח הממשלה התנגד להצגת הדברים וטען כי מדובר "בחומר שלא נמצא בפני בית המשפט ולא היה בפני ועדת המינויים". השופטת דפנה ברק־ארז השיבה כי "אנחנו שומעים את הטענה ולא קיבלנו שום החלטה לגבי המסמך", ואפשרה לעורכת הדין להמשיך בטיעוניה.

עורכי דינו של אורי אלמקייס טענו בדיון כי "לפני בית המשפט מונח תיק קל מאוד", והציגו את גרסתם להשתלשלות האירועים. לדבריהם, כבר בגיל 16 קיבל אלמקייס שליטה על ערוץ טלגרם שעסק בחשיפות מודיעיניות הנוגעות לארגוני טרור במזרח התיכון.

לטענתם, בינואר 2022 פנה אליו קצין מהחטיבה שעליה פיקד גופמן בנוגע ל"מבצע השפעה", ובין הצדדים התקיימו התכתבויות ישירות. עורכי הדין טענו כי מההתכתבויות עולה שהטענות מצד גופמן אינן מדויקות, והדגישו כי לא מדובר רק בפרסומים גלויים. "הקצין דיווח לאורי על תקיפה שעומדת להתבצע עוד לפני שבוצעה בפועל", אמרו. "הוא גם העביר לו תרגומים של פלאיירים לפני שהונחתו בסוריה, מדובר במידע סודי ולא בכתבות פומביות".

עו"ד גלזר שקיבל את הפתק: "למען הסדר הטוב - אורי שלח את המסמך לוועדה והוא נזכר אצל חברי הוועדה כמסמך שהתקבל מהעותר. אורי לא עמד בפניהם ולא הוזמן לוועדה".

במהלך הדיון תקף עו"ד חיון את מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד ואמר: "זה האדם שאנחנו רוצים שיהיה אחראי על האנשים שלנו ברחבי העולם?".

עו"ד אליעד שרגא, המייצג את העותרים, טען במהלך הדיון כי "התיק הוא עובדתי וסוגיית המסמכים היא קריטית". לדבריו, "אתמול בערב הודלף לתקשורת מכתבו החסוי של ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע. מדובר בדברים שאמורים להדיר שינה מעיניהם של אזרחי ישראל".

השופטת דפנה ברק־ארז השיבה כי "אנחנו נדון אחר כך במסמכים", אולם שרגא התעקש וביקש כי המכתב יועבר באופן מסודר להרכב השופטים. "השאלה המרכזית שצריכה לעמוד לפניכם היא שאלה עובדתית שניתן לענות עליה רק דרך המסמכים”", אמר. ברק־ארז השיבה כי בית המשפט "ישקול בנפרד את נושא המסמכים".

השופט אלכס שטיין ציין במהלך הדיון כי בשלב זה הוא מתקשה לראות תשתית ראייתית מספקת שמבססת טענות להתנהלות בעייתית מצד רומן גופמן, והעיר כי החלטת ועדת המינויים נראית על פניו "סבירה".

ברק ארז ליושבים בקהל שמתפרצים לדבריו של עו"ד שרגא: "ההכרעה בתיק לא תהיה בשל עוצמת מחיאות הכפיים או הצעקות".

עימות נרשם במהלך הדיון בין השופטת דפנה ברק־ארז לח"כ טלי גוטליב, לאחר שזו התפרצה מספר פעמים מהקהל במהלך טיעוניו של עו"ד אליעד שרגא, שטען כי מאחוריו מתנהל "קרקס מדראנו". ברק־ארז פנתה לגוטליב ואמרה: "גוטליב לא תצעק ולא תפריע". גוטליב השיבה: "לא צעקתי", אך השופטת השיבה: "האמת שגברתי צעקה וגברתי ממשיכה לצעוק".

בהמשך אמרה ברק־ארז: "גברתי תפסיק את ההופעה שלה", לאחר התפרצויות נוספות מצד חברת הכנסת. גוטליב השיבה: "אני לא 'גברתי', אני חברת כנסת בשבילך".

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד למרות עמדת המיעוט של יו"ר הוועדה למינויים בכירים, השופט בדימוס אשר גרוניס, שהסתייג מהמינוי. נתניהו בשיחות סגורות הביע חשש שהמינוי ייפסל. 

בנוסף, גם היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות למינוי, בין היתר על בסיס עמדתו החריגה של ראש המוסד היוצא דדי ברנע, שהזהיר במכתב חריף כי גופמן "אינו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד". ברנע טען כי פרשת אורי אלמקייס מעידה על "דפוס של הליכה על הסף" ועל נכונות לעקוף נהלים, והזהיר מפני הסכנה שבמינוי אדם כזה לעמוד בראש ארגון שפועל "ללא חוק וללא בקרה".

הדיון בבג"ץ מתקיים על רקע הביקורת הציבורית והמשפטית סביב ההליך, ובמוקד השאלה האם יש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת הממשלה למנות את גופמן לתפקיד הביטחוני הרגיש ביותר.