"אוקיינוס של מידע": העימותים החריגים בבג"ץ סביב מינוי גופמן

דיון דרמטי התקיים היום (שלישי) בבית המשפט העליון בירושלים בעתירה שהגיש אורי אלמקייס נגדמינויו של רומן גופמן לראש המוסד. הערב, בג״ץ הורה להעביר לעיונו עוד היום את כלל החומרים והפרוטוקולים שהוצגו לוועדה למינוי בכירים. בנוסף, השופטים דרשו תצהיר מתת-אלוף ג׳, לשעבר ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ״ן, בנוגע לבירור שערך ב-2022 מול אוגדה 210 וביחס למעורבותו של רומן גופמן. התצהיר יוגש עד 17 במאי.

אורי אלמקייס: "רומן גופמן הרס לי את החיים"

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד למרות עמדת המיעוט של יו"ר הוועדה למינויים בכירים, השופט בדימוס אשר גרוניס, שהסתייג מהמינוי.נתניהו בשיחות סגורות הביע חשש שהמינוי ייפסל.

בנוסף, גם היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות למינוי, בין היתר על בסיס עמדתו החריגה שלראש המוסד היוצא דדי ברנע, שהזהיר במכתב חריף כי גופמן "אינו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד". ברנע טען כי פרשת אורי אלמקייס מעידה על "דפוס של הליכה על הסף" ועל נכונות לעקוף נהלים, והזהיר מפני הסכנה שבמינוי אדם כזה לעמוד בראש ארגון שפועל "ללא חוק וללא בקרה".

הדיון התקיים בפני השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, ועסק בטענות שלפיהן אלמקייס, חייל בשירות צבאי, הופעל לכאורה בידי גופמן במסגרת הפרשה שנחשפה בחודשים האחרונים. בפתח הדיון הזהירו השופטים כי לא יאפשרו הפרעות במהלך הדיון, והבהירו כי כל אדם שיפריע לסדר באולם יוצא ממנו באופן מיידי.

בהמשך לדיון סביב מכתבו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע, שאל השופט אלכס שטיין את באי כוחו של אורי אלמקייס: "אני לא מבין מה המעמד שלו, למה הוא רלוונטי?". הדברים נאמרו לאחר שהשופטת דפנה ברק-ארז הבהירה כי בית המשפט טרם קיבל החלטה האם לצרף את המכתב באופן רשמי להליך.

עורכי דינו של אלמקייס טענו כי "אלמקייס פעל למען מדינת ישראל, חווה עינויים קשים ונותר מצולק ונכה לכל חייו", והדגישו כי העתירה אינה "מסע נקמה". במהלך הדברים ציטטו מתוך המכתב שהגיש ברנע: "אני לא מעלה על דעתי שמישהו מתחתיי יאשר מבצע כזה, לקחת מישהו בן 17 ולאפשר לו לשבת שנה וחצי… אני לא יודע אפילו על מה".

מנגד, בא כוח הממשלה התנגד להצגת הדברים וטען כי מדובר "בחומר שלא נמצא בפני בית המשפט ולא היה בפני ועדת המינויים". השופטת דפנה ברק־ארז השיבה כי "אנחנו שומעים את הטענה ולא קיבלנו שום החלטה לגבי המסמך", ואפשרה לעורכת הדין להמשיך בטיעוניה.

עורכי דינו של אורי אלמקייס טענו בדיון כי "לפני בית המשפט מונח תיק קל מאוד", והציגו את גרסתם להשתלשלות האירועים. לדבריהם, כבר בגיל 16 קיבל אלמקייס שליטה על ערוץ טלגרם שעסק בחשיפות מודיעיניות הנוגעות לארגוני טרור במזרח התיכון.

לטענתם, בינואר 2022 פנה אליו קצין מהחטיבה שעליה פיקד גופמן בנוגע ל"מבצע השפעה", ובין הצדדים התקיימו התכתבויות ישירות. עורכי הדין טענו כי מההתכתבויות עולה שהטענות מצד גופמן אינן מדויקות, והדגישו כי לא מדובר רק בפרסומים גלויים. "הקצין דיווח לאורי על תקיפה שעומדת להתבצע עוד לפני שבוצעה בפועל", אמרו. "הוא גם העביר לו תרגומים של פלאיירים לפני שהונחתו בסוריה, מדובר במידע סודי ולא בכתבות פומביות".

עו"ד גלזר שקיבל את הפתק: "למען הסדר הטוב - אורי שלח את המסמך לוועדה והוא נזכר אצל חברי הוועדה כמסמך שהתקבל מהעותר. אורי לא עמד בפניהם ולא הוזמן לוועדה".

במהלך הדיון תקפה עו"ד חיון את מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד ואמרה: "זה האדם שאנחנו רוצים שיהיה אחראי על האנשים שלנו ברחבי העולם?".

עו"ד אליעד שרגא, המייצג את העותרים, טען במהלך הדיון כי "התיק הוא עובדתי וסוגיית המסמכים היא קריטית". לדבריו, "אתמול בערב הודלף לתקשורת מכתבו החסוי של ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע. מדובר בדברים שאמורים להדיר שינה מעיניהם של אזרחי ישראל".

השופטת דפנה ברק-ארז השיבה כי "אנחנו נדון אחר כך במסמכים", אולם שרגא התעקש וביקש כי המכתב יועבר באופן מסודר להרכב השופטים. "השאלה המרכזית שצריכה לעמוד לפניכם היא שאלה עובדתית שניתן לענות עליה רק דרך המסמכים", אמר. ברק־ארז השיבה כי בית המשפט "ישקול בנפרד את נושא המסמכים".

השופט אלכס שטיין ציין במהלך הדיון כי בשלב זה הוא מתקשה לראות תשתית ראייתית מספקת שמבססת טענות להתנהלות בעייתית מצד רומן גופמן, והעיר כי החלטת ועדת המינויים נראית על פניו "סבירה".

ברק ארז ליושבים בקהל שמתפרצים לדבריו של עו"ד שרגא: "ההכרעה בתיק לא תהיה בשל עוצמת מחיאות הכפיים או הצעקות".

עימות נרשם במהלך הדיון בין השופטת דפנה ברק־ארז לח"כ טלי גוטליב, לאחר שזו התפרצה מספר פעמים מהקהל במהלך טיעוניו של עו"ד אליעד שרגא, שטען כי מאחוריו מתנהל "קרקס מדראנו". ברק־ארז פנתה לגוטליב ואמרה: "גוטליב לא תצעק ולא תפריע". גוטליב השיבה: "לא צעקתי", אך השופטת השיבה: "האמת שגברתי צעקה וגברתי ממשיכה לצעוק".

בהמשך אמרה ברק-ארז: "גברתי תפסיק את ההופעה שלה", לאחר התפרצויות נוספות מצד חברת הכנסת. גוטליב השיבה: "אני לא 'גברתי', אני חברת כנסת בשבילך".

השופטת דפנה ברק-ארז הודיעה במהלך הדיון כי בית המשפט קיבל החלטה שלפיה כלל החומרים שעברו דרך מזכירות ועדת המינויים או היו חלק מעבודת הוועדה יועברו עוד היום לעיון ההרכב. ההחלטה התקבלה בהסכמת שני הצדדים.

המתיחות באולם עלתה מדרגה לאחר שח"כ טלי גוטליב התפרצה פעם נוספת במהלך הדיון, ובעקבות זאת הורתה השופטת דפנה ברק-ארז להוציא אותה מהאולם. בזמן שהוצאה קראה גוטליב לעבר השופטים: "שמרו על כבודו של גופמן, בושה וחרפה".

במהלך הדיון הבהירו השופטים כי גם אם נפלו כשלים בהתנהלותו של רומן גופמן, עצם המינוי מצוי בעיקרו בשיקול דעתו של ראש הממשלה. עם זאת, ציינו כי ככל שיוכח שהוסתר מידע מהותי מגורמי הבדיקה או מוועדת המינויים, מדובר כבר בסוגיה הנוגעת לטוהר המידות ולחובת הגילוי.

השופטים תהו מדוע גופמן לא בירר את נסיבות מעצרו של אורי אלמקייס בזמן אמת. "יש חודשיים וחצי שבמהלכם אמרו לגופמן הבלוגר נעצר", אמרו השופטים. "אתה יודע שאדם נעצר, אולי תברר מה קרה? אם הוא היה מברר, הוא היה יודע מה קרה".

חילופי דברים חריגים נרשמו גם בין נציג ראש הממשלה לבין השופטת דפנה ברק־ארז סביב עמדת היועצת המשפטית לממשלה נגד המינוי. נציג ראש הממשלה אמר במהלך הדיון: "מה נעשה, שהיועצת חושבת שיש להתערב". ברק-ארז השיבה מיד: "אדוני לא בעתירה נגד היועצת המשפטית לממשלה". נציג רה"מ השיב: "היא נגדי".

"אות קין"

עימות נוסף נרשם במהלך הדיון כאשר נציג ראש הממשלה טען כי "יש פה ניסיון לא הוגן להדביק אות קין על מצחו של הבל". השופטת ברק-ארז קטעה אותו והשיבה: "בוא תוריד את הטון, זה לא קין ולא הבל". נציג רה"מ המשיך וטען כי "יש פה ניסיון להדביק לאלוף גופמן דברים שהם לא נכונים ולא מוצדקים". לדבריו, הטענה שגופמן שיקר או מסר "אמת חלקית" מחייבת הוכחה ברורה. עוד אמר כי ועדת המינויים שוחחה עם גורמים בכירים ובהם ראש מחב"ם, האלוף תמיר ידעי והאלוף ברעם, והגיעה למסקנה כי אין בסיס לקביעה שגופמן שיקר.

השופטת דפנה ברק-ארז אמרה במהלך הדיון כי ייתכן שהתמונה העובדתית שעמדה בפני האלוף ברעם בזמן אמת הייתה שונה מזו שנמצאת כיום בפני ועדת המינויים. "לוועדה שאמונה על טוהר המידות יש היום אוקיינוס של מידע שלא היה לאלוף ברעם בזמנו", אמרה. "כולנו מכבדים את ההחלטה שלו, אבל זה לא אומר שלא צריך לקבל החלטה אקטואלית בהתאם למידע שנחשף".

נציג רה"מ השיב כי "כל האחריות למה שקרה לאלמקייס איננה קשורה לאלוף גופמן", וטען כי גופמן "לא יכול היה למנוע את המעצר". באותו רגע נראה אלמקייס בקהל מניד בראשו לשלילה. ברק־ארז הוסיפה כי בזמן קריטי בחקירה נחשב אלמקייס לבלתי אמין, בין היתר משום שלקח זמן רב עד שניתן אישור לכך שהופעל על ידי האוגדה. לדבריה, "יכול להיות שזה השליך גם על האופן שבו אשמתו נתפסה בדברים האחרים".

עוד טען הנציג כי התברר שהיועצת המשפטית לממשלה העבירה חוות דעת ליו"ר ועדת המינויים מבלי שחברי הוועדה או ראש הממשלה נחשפו אליה. "הוועדה הגישה עמדה כתובה. היועצת נעמדה על הרגליים האחוריות כדי שהיא לא תוצג", אמר.

השופטת דפנה ברק-ארז תהתה במהלך הדיון מדוע בית המשפט לא יכול לעיין במסמכים שביקשו העותרים להציג בפני ועדת המינויים, לדבריה "חמש פעמים". "המסמכים הללו - מדוע שלא נוכל לראות אותם?", שאלה. נציג ראש הממשלה ביקש להתייעץ ולאחר מכן הבהיר כי עמדתו העקרונית היא התנגדות להצגת המסמכים בפני ההרכב.

אורי אלמקייס אמר כי "כל ההפעלה שלי תחת גופמן, הייתה למען ביטחון המדינה. גם עכשיו אני פה למענה ולמען סוכני המוסד. חוויתי על בשרי את ההפקרה של רומן גופמן, אי אפשר להשוות את מה שעברתי למה שעלול לקרות לסוכן מוסד. הסכנה בה נמצא סוכן מוסד גדולה כמה מונים ממה שעברתי. זה מעצר ממושך והרס של החיים, אבל עבור סוכן מוסד זו סכנת חיים ממשית".