עוגה אחת, אלף הסברים: המוקש שהסתתר ביום ההולדת של בן גביר

מכתב פתוח לאיילה בן גביר:מזל טוב ליום ההולדת של איתמר. גיל 50 הוא ציון דרך משמעותי לכל אדם ובוודאי לו. בעלך ואת עברתם דרך מאוד ארוכה מאז היה לנער שוליים שנרדף על ידי הממסד, ועד התקופה הנוכחית שבה הוא ממלא תפקיד מרכזי בניהולו.

בזמן יום ההולדת שעורר סערה - חילופי העקיצות בין בן גביר לבנט: "אין לו חברים"

כחבר בקבינט המצומצם איתמר לוקח חלק בהחלטות הרגישות ביותר במלחמה הקשה ביותר שעוברת ישראל. כשר לביטחון לאומי, הוא הטביע חותם וקבע תקדימים אשר בחלק מהתחומים יש לקוות שלא יוסגו לאחור. למשל בנוגע לתנאי הכליאה של המחבלים וחופש הפולחן ליהודים בהר הבית.

ישנם רבים שלא אוהבים את צמיחתו ואת גישתו, אך הן עובדות קיימות. בכל מקרה, ככל שעולים בסולם התפקידים, תסכימי גם את, גדלה גם האחריות. בוודאי שאם נושאים עיניים לתפקיד ראש הממשלה, כפי שאת מייחלת לאיתמר, ידוע לך שדברים שניתן לעשות באופן פרטי, מחייבים מחשבה שנייה כאשר נמצאים בחיים הציבוריים.

"מוות למחבלים"

זו הרי הסיבה שהורדתם את תמונתו של ברוך גולדשטיין מהקיר בבית. זה גם ההסבר לכך שאיתמר שינה את אמירותיו הפומביות בשורה של נושאים. במקום לומר "מוות לערבים" כפי שנהג בעבר, הוא כעת אומר "מוות למחבלים". מה שמביא אותנו לעוגת חבל התליה שהענקת לו לרגל המאורע.

כוונתך הייתה לשמח אותו ולציין את ההישג הפוליטי שלחקיקת חוק עונש מוות למחבלים. בפועל, ההפתעה הייחודית הפכה להיות עוגת תרעלה לאומית, שבטרם הרגה מחבל אחד, הנחיתה מכת מוות על מעמד ישראל בעולם. עוד מכה, אם לדייק.

הביני, בשיח הקיים אודותינו בעולם, יש כמעט מוסכמה שישראל ביצעה בעזה רצח עם. אנחנו בישראל, מכל צדדי המפה הפוליטית, לא ממש מודעים לאווירה הזו כי ברור לנו שההאשמה איננה נכונה כלל. אך בהכללה, מתנגדינו מאמינים לעלילת רצח העם, ועל כן דורשים לגבות מאיתנו את מלוא המחיר. תומכינו, לא כופרים בטענה אלא בסך הכל מתרצים שהפשע מובן לנוכחזוועות 7 באוקטובר.

כך או כך, הדוברים שתומכים בישראל ופעילי הרשתות, נדרשים כבר זמן רב להתמודד עם ההשמצה. צו המעצר הבינלאומי נגד ראש הממשלה נתניהו, המאפשר לו לטוס למעשה רק לארה"ב, מחזק כביכול את הטיעון. רוב העולם הרי לא בקי בפרטים. אם יש שתי גרסאות, האדם הממוצע נמצא איפה שהוא באמצע. או כפי שאמר לאחרונה הקנצלר הגרמני תומך ישראל, פרידירך מרץ, "ישראל הגזימה".

במצב קשה זה, האינטרס הלאומי הוא נקיטת כל פעולה אפשרית להפרכת השקר. הרי אין כתם גדול יותר על העם היהודי מאשר לטעון שחיילינו ביצעו חלילה מעשה נפשע שכזה, שגם לא היה ולא נברא.

זאת ועוד, איננו חיים בבועה. כל עוד איננו שואפים להפוך לצפון קוריאה או איראן, קשרים עם העולם חיוניים לעתידנו. גם "עצמאות החימושים" עליה דיבר ראש הממשלה אתמול, לא באמת אפשרית. די בכך שכדי להטיס מטוסים צריך דלק, ואותו אין כידוע אפשרות לשאוב מאדמת ארץ ישראל.

עוגת המוות פעלה אפוא בכיוון ההפוך בדיוק מזה שנדרש. גם לאוהדינו, ועוד יותר מכך לשונאינו, היא אשררה את מה שחשדו מלכתחילה. ישראל – כביכול - רוצחת ערבים בלי אבחנה. והנה לראייה, אחד השרים הבכירים שלה קיבל מאשתו עוגת יום הולדת בצורת חבל תליה. "זו האווירה בחברה הישראלית כיום", כתבו משפיעני רשת עולמיים בתגובה לה. תמונה אחת כזו, חזקה מאלף דוברים שינסו עכשיו לספק הסברים ולתרץ תירוצים. את רצית לחגוג הישג אישי ופוליטי, אך בפועל הסבת לישראל נזק תדמיתי.

את הנעשה אין להשיב. שום הסבר לא יוכל בפעם הזו למחוק את החרפה. עוד כתם בוץ דבק בישראל, והפעם לא בגלל שכל העולם נגדנו, אלא שוב כתוצאה מאמירות או מעשים של בכיריה.

בקשתי שלי כאזרח ישראלי ממך ומבעלך, שלקראת יום הולדתו ה-51 ולנוכח הסיכוי הגבוה שיכהן כשר בממשלה הבאה, את והוא תזכרו את האחריות הנוספת הנדרשת מכם בכל רגע נתון. אינכם לבד בעולמכם, ממש כפי שישראל איננה לבדה בעולמה. תרצו או לא, כל מעשה שלכם מייצג את כולנו.