מהודו לישראל, במסלול עוקף איראן: חזון המסילה של ביידן מתקדם

שנתיים וחצי לאחר שהנשיא האמריקני הקודם, ג'ו ביידן, הכריז על חזון IMEC, הממשלה תאשר בקרוב החלטה מעשית ראשונה.

בוועידת ה-G20 בספטמבר 2023 הציג ביידן יוזמה לחיבור בין יבשתי, מהודו דרך המזרח התיכון לאירופה. ממשל טראמפ המשיך את היוזמה וכפועל יוצא משרדי הממשלה בישראל עובדים על קידום החלק הישראלי. בליבו, הפיכת ישראל לגשר יבשתי בין המזרח לבין אירופה והמערב.

על פי התכניות, שמקבלות משנה תוקף לאחר מבצע "שאגת הארי", תוקם מסילת רכבת לשינוע סחורות מהודו, דרך מדינות המזרח התיכון, אל מדינת ישראל. ממנה תועבר הסחורה דרך נמלי הים, אל יעדים באירופה. בצמוד למסילה ייפרסו גם תשתיות תקשורת ואנרגיה, כגון סיבים אופטיים וצינורות דלק או גז.

מחקר שנערך במשרד האוצר מצא כי קיים פוטנציאל כלכלי רב למימוש ציר IMEC וכי התועלת לישראל תהיה משמעותית. זאת בין היתר לאחר שהצירים הימיים במצרי הורמוז, בבאב אל מנדב ואף בתעלת סואץ נחסמו מספר פעמים. המטרה היא ליצור מעקף גיאוגרפי שימנע עיכוב של סחורות קריטיות. על פי התחשיב יש במקרים רבים כדאיות כלכלית משמעותית להסיט צירי מסחר ליבשה, בפרט בנוגע לסחורות יקרות ורגישות לזמן.

הכנסה שנתית צפויה: מיליארד שקל

על פי החישוב הראשוני, אפילו יישום מוגבל של IMEC, עשוי להכניס לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה, וזאת כנגד דמי המעבר והתפעול השונים בשטחה. בנוסף, הזרמת הסחורות לישראל בהיקפים עצומים צפויה להביא לירידה ביוקר המחיה.

הממשלה צפויה לאמץ בקרוב החלטה רשמית לקידום המיזם שאמור להפוך את ישראל לצומת כלכלי מרכזי. ההחלטה כוללת שורת פעולות מעשיות שעל משרדי הממשלה לקדם כדי לקלוט את היקף הסחורות שצפוי לעבור דרך ישראל.

בשלב הראשון, משרד התחבורה יוציא לדרך את התכנון המפורט לסלילת 12 ק"מ של מסילת הרכבת מבית שאן למעבר נהר הירדן (שיח' חוסיין), כדי להשלים את החיבור המסילתי מהצד הישראל למזרח התיכון. כמו כן תיבחן הכדאיות של הכפלת המסילה לחיפה כדי לעמוד בספיקה הצפויה של רכבות המטען.

במקביל, תורחב הקיבולת של מעבר הגבול כדי לעמוד בעומסים הצפויים. כבר כיום, יש תכנון להגדיל את קיבולת מעבר הגבול נהר הירדן מ-50 אלף משאיות בשנה, ל-210 אלף. בנוסף יקדם משרד התחבורה יצירת "נמלים יבשתיים" והקמת אזורי אחסון ולוגיסטיקה בקרבת הגבול, הרחבת שעות פעילות ושדרוג פיזי של המעברים עם ירדן.

סוגיה כבדת משקל של הפרויקט היא האבטחה. בממשלה פועלים לקדם אבטחה מתקדמת שמשלבת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לסריקת רכבות ומטענים ללא פריקה. כך לראשונה בישראל, אפשר יהיה לסרוק בבטחה רכבות חוצות גבול, ולשמור על סחר אזורי יעיל, אמין ובטוח.

החלטת הממשלה הצפויה אינה רק הצהרתית, אלא מכניסה את משרדי הממשלה השונים לסד ביצוע מול המדינות השותפות ביוזמה: ארה"ב, הודו, מדינות המזרח התיכון ומדינות אירופה.

"ישראל היא כבר לא וילה בג'ונגל", אומרים באוצר, "אלא חלק אינטגרלי מהמרקם הכלכלי האזורי. הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיע בשנים בודדות לרמה של מיליארדי דולרים ויש שיתופי פעולה טכנולוגים רבים. ישראל גם מוכרת היקף משמעותי של גז לירדן ולמצרים, ולמשל בירדן גז זה מפיק מעל מחצית מהחשמל. כבר לפני ציר IMEC, יש חיבור סחר משמעותי בין ישראל לשכנותיה. עם ירדן ומצרים מדובר על מאות מיליוני דולרים בשנה".

פריצת דרך שחייב לממש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי הוא "רואה ערך גדול להוצאת תכנית IMEC לפועל ורואה בקידום התכנית מנוע צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל וביצור מעמדה הבטחוני באזור".

בביקורו האחרון עם בכירי משרד האוצר בהודו הנושא עלה בשיחות עם ההודים והוא הנחה לזרז את המהלך. בפגישות בנושא אומר שר האוצר כי מדינת ישראל עומדת בפני פריצת דרך שהיא חייבת לממש, ושההזדמנות הזו באה לאחר שמעמדה הבטחוני של ישראל נמצא בשיא בעיני מדינות האזור. הוא מציין כי יש בנושא "שיתוף פעולה משמעותי בין משרדי הממשלה".

להחלטת הממשלה שותפים שר החוץ גדעון סער, שרת התחבורה מירי רגב ושר האנרגיה אלי כהן. היא תחליט על הקמת צוות היגוי, אותו יובילו נציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, יחד עם נציגים הכוללים את משרדי הבטחון והחוץ וכן המשרדים העוסקים בתשתית וסחר: משרד התחבורה, משרד התקשורת, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה והמשרד לשיתוף פעולה איזורי.

הממשלה צפויה להטיל על משרד האוצר את ריכוז הפעילות, בחינת הביקושים וגיבוש מודלים כלכליים. משרד התחבורה יהיה אמון על ניהול ההיבטים הפיזיים והסטטוטוריים של התשתיות התחבורתיות לצד המשרדים האמונים על תשתיות אחרות (אנרגיה ותקשורת), ומשרד החוץ ינהל את המגעים הדיפלומטיים מול המדינות השותפות.

ישראל כבר מקיימת קשרים מועילים עם מדינות אחרות בנושא IMEC, ופעילות זו צפויה לעלות מדרגה. משרדי הממשלה יהיו מחויבים להשלים את המוטל עליהם עד 5 שנים מהיום וידווחו על התקדמות העבודה כל 4 חודשים. חזון זה, יש לציין, משתלב עם "צינור סעודיה ישראל" שנחשף ב"ישראל השבוע".