דחיית הצעתה האחרונה של איראן, שלא הייתה שונה מהותית מההצעה הקודמת, מובילה את ארצות הברית להמשך המצור על הסחר הימי של איראן ובעיקר על ייצוא הנפט, כאמצעי הלחץ היעיל ביותר, כך אמרו גורמים מדיניים ל"היום", והוסיפו כי המצור "עשוי להימשך כמה חודשים".
לפי הגורמים, הכיוון של המשך המצור וחיזוק העיצומים לא אמור להיות מלווה בחידוש הפעילות הצבאית נגד איראן, אלא ילווה בהמשך השהייה והחיזוק של הכוחות האמריקניים והאזוריים נגד הרפובליקה האסלאמית.
צבא ארה"ב השתלט על מכלית נפט איראנית במצר הורמוז (ארכיון) // רויטרס
במילים אחרות, טראמפ מוביל להמשך מלחמה כלכלית עצימה מתוך הנחה כי לאיראן כואב הרבה יותר מלשאר העולם. פקיד אמריקני בכיר העוסק בעיצומים אמר ל"היום" בהקשר זה: "גם המשטר הפנאטי ביותר לא יוכל לשרוד זמן רב בלי יכולת לשלם למי שמחזיקים אותו בחיים".
בד בבד, הנשיא אינו מחדש את המתקפות, שכן למלחמה היו השלכות בעייתיות על ידידותיה של ארה"ב - ישראל ומדינות המפרץ.
תוכניות המגירה של סנטקום
לצד הלחץ הכלכלי, פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) הכין שורה של אפשרויות תקיפה בהיקפים שונים. התוכניות נעות בין תקיפה חד-פעמית מוגבלת על מטרות איכות ועד להתמקדות ביעדי משק האנרגיה של איראן. במקביל, הוכנה בסנטקום תוכנית לפתיחת מצר הורמוז לאוניות ומכליות שאינן איראניות.
טראמפ הודיע רשמית בהודעה לקונגרס כי "הלחימה הסתיימה": "ב-7 באפריל 2026 הוריתי על הפסקת אש בת שבועיים. הפסקת האש הוארכה מאז. לא היו חילופי אש בין כוחות ארצות הברית לאיראן מאז ה-7 באפריל 2026. מעשי האיבה שהחלו ב-28 בפברואר 2026 הסתיימו", כתב טראמפ.
הנשיא הוסיף כי האיום שאיראן מהווה על ארצות הברית ועל צבאה "נותר משמעותי", אך ציין כי ימשיך לכוון את הכוחות האמריקניים בהתאם לסמכותו החוקתית לנהל את יחסי החוץ של ארצות הברית כנשיא וכמפקד העליון.
הודעה זו מבהירה כי מבחינת טראמפ הלחימה הפעילה הסתיימה, אך המלחמה נמשכת באמצעים אחרים. במדינות המפרץ הבינו את הרמז, ואיחוד האמירויות וקטאר הודיעו על חזרה מלאה לפעילות של חברות התעופה שלהן.
במקביל, נמשכת זרימת האספקה הצבאית לאזור, הממוקדת כעת בחידוש מלאים של מערכות ההגנה האווירית. המאמץ הלוגיסטי כולל גם אספקת חלקי חילוף ותחזוקה שוטפת לכלי המערכה, לאחר תקופה של פעילות אינטנסיבית במהלך ימי הלחימה.
התנאים האיראניים והלחץ בשטח
ההצעה האיראנית שנמסרה ביום חמישי לאמריקנים כללה שינויים קלים בלבד לעומת קודמתה. היא כוללת דרישה להכרזה על סיום המלחמה והתחייבות שלא לחדשה, לצד פתיחת משא ומתן מיידי.
האיראנים ויתרו על דרישת הסף להסרת המצור הימי, אך דרשו שתהיה התחייבות להסירו בשלב מוקדם של הדיונים. בסוגיית הגרעין, איראן לא גילתה גמישות. הצעתה היא לדחות את הדיון על האורניום המועשר לשלב השני במשא ומתן.
האמירה האיראנית ברורה: לא יתקיים משא ומתן על הגרעין תחת איום צבאי או כשהורמוז חסום. בינתיים בתוך איראן, חסימת המצר הובילה להפחתה יזומה בתפוקת הנפט בשל צמצום מהיר של מקומות האחסון.
לפי הערכה אמריקנית שפורסמה ב"היום", בתוך שבוע עד שבועיים יאלצו באיראן להפסיק הפקה בחלק מבארות הנפט, ובתוך כחודש ברוב הבארות. לבד מכך, השפעת המצור הכלכלי מחריפה: מחירי מוצרי היסוד עלו במאות אחוזים, והמטבע האיראני נסחר בשפל של 1.85 מיליון ריאל לדולר. שיעורי האבטלה והעוני גדלים מדי יום, והמשכורות לחלק ניכר מעובדי המדינה הופסקו או שולמו בחלקן בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו