כל בחירות שבהן ראש הממשלה הנוכחי עומד בראש הליכוד – וזו תהיה הפעם השתים עשרה – הן משאל עם על נתניהו.
אבל מה שיעור ההשתתפות במשאל העם הזה? ובכן, בבחירות האחרונות נרשם שיא של כל הזמנים. תשעים ותשעה אחוז מהבוחרים (98.81% אם להיות ספציפיים) הצביעו ב-2022 למפלגות שהודיעו מראש שיישבו עם נתניהו או שיחרימו אותו. רק כאחוז מהקולות ניתן למפלגתה של איילת שקד ששמרה על עמימות בנושא.
האם 7 באוקטובר, המלחמה, העייפות והשנים גורמים לשיקולים אחרים לגבור? לפי הסקר התשובה היא, לכאורה, ״כן״ מהדהד. 48 אחוז מהציבור בישראל מצהיר שיש לו שיקולים חשובים יותר משאלת המשך כהונתו של נתניהו. 18% אומרים שרוצים אותו שוב, אבל הרכב הממשלה או עמדותיה חשובים יותר, ו-30% סולדים ממנו אבל יסכימו לשקול ממשלה בראשותו אם תתבסס על הרכב וקווי יסוד הגיוניים. מקרב כלל הבוחרים, שאלת נתניהו הכי חשובה למצביעי הליכוד, שם רוב של 51% מודה שזו השאלה החשובה ביותר עבורו.
בעברית: חצי מהציבור מצהיר שהוא תומך נתניהו אבל אם, נניח, תקום ממשלת אחדות בלי חרדים בראשות איזנקוט או בנט, ישקול אותה; או שאינו תומך בו אבל אם תקום ממשלה הגיונית בראשותו ייתן לה את ברכתו. לכאורה, מדובר ברעידת אדמה שמנבאת צונאמי של קולות למפלגות מרכז ואחר כך לממשלת אחדות רחבה.
כאן השאלה היא, כמובן, האם להאמין לציבור. הרי ניסוח השאלה לא מקל על הנדגמים. לא נעים להודות ששאלה פרסונלית, חשובה ככל שתהיה, חשובה יותר מעמדות. לכן, כדאי לקחת בזהירות מרובה את הנתון.
ובכל זאת, ברור שהרבה יותר מאחוז בודד באוכלוסייה מוכן לשבור את התבניות הישנות שליוו אותו חמש מערכות בחירות רצופות, אולי שש, והביאו למשבר הפוליטי הגדול בתולדות המדינה. גם אם רק עשרה אחוזים בציבור תומכים בכך, זה עדיין פתח למפלגה של 12 מנדטים, כזו שתכפה ממשלת אחדות ושינוי מוחלט של הכללים שהתרגלנו אליהם בעשור האחרון.
