נתניהו ינסה לשכנע את טראמפ שהוא לא אובמה | מאיר בן שבת

בפגישותו עם הנשיא טראמפביום רביעי הקרוב, יזדקק נתניהו לנוסחה שמצד אחד לא תאפשר הגעה להסכם שיחזק את המשטר בטהרן ומצד שני לא תציג אותו כמי שדוחף את ארה"ב בכוח למלחמה. בלי להתריס כלפי טראמפ, יהיה על נתניהו להבטיח את חופש הפעולה של ישראל ולהבהיר כי היא תהיה חופשיה לפעול בעצמה נגד איומים שמסכנים את ביטחונה.

מנקודת מבטו של המשטר באיראן, עצם קיומן של השיחות עם ארה"ב כבר מספק לו שורה של רווחים. ראשית, חידוש הלגיטימציה שהתערערה בעקבות קטילתם של אלפי המפגינים ולאחרההחלטה ההיסטורית של האיחוד האירופילהכריז על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור. שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, הצהירה אז כי "מי שמתנהג כטרוריסט צריך לקבל יחס של טרוריסט". עשרה ימים אחר כך ישבו שליחיו הבכירים של הנשיא האמריקני עם שר החוץ של משטר הדיכוי.

מפח הנפש של מתנגדי המשטר וספקנותם הגוברת בנוגע להבטחות הנשיא טראמפ הם רווח נוסף של טהרן מקיומן של השיחות - שסדר היום שלהן, אפילו בגרסה המורחבת שלו, כבר לא כולל את הפלת המשטר. כך גם מה שנראה כסדק בעמדה המשותפת של ישראל וארה"ב.

לכך אפשר להוסיף את ההצלחות הטקטיות של המשטר בקביעת מקום השיחות ובהובלת האמריקנים לדיונים בלי התחייבות לסדר יום שכולל את הסוגיות הנוספות מעבר לתוכנית הגרעין.

מה איראן מנסה להשיג?

היעד מבחינת טהרן הוא להפוך את ערוץ השיחות למנגנון שוחק. היא שואפת למשוך את הדיונים בכל אחת מסוגיות הגרעין על פני זמן ארוך ככל הניתן שבמהלכו גם תציג דרישות לתמורות ולוויתורים מיידיים בעניין הסנקציות הכלכליות. ההתמקדות בסוגיות אלה ישרתו אותה במאמציה לקבע בתודעה כי זהו התחום היחיד שאליו רשאית הקהילה הבינלאומית להיכנס.

משיכת הזמן תסייע להקהות את האיום הצבאי האמריקני, לאפשר כניסתם של אירועים ומשתנים נוספים לתוך מערכת השיקולים של הנשיא טראמפ ולהגביר על מדינות האזור ובאמצעותן, להגיע לפשרות. הימשכות המשא ומתן גם תגדיל את מרחק הזמן מאירועי המחאה ותייגע את מתנגדי המשטר המייחלים להתערבות חיצונית.

טראמפ מודע לסיכונים אלה. למרות זאת הוא אפשר את קיומן של השיחות מתוך רצון למצות את הסיכויים - גם אם הם קלושים - לכפות על איראן "כניעה אסטרטגית" דרך שולחן הדיונים תחת איום צבאי אמין וכדי לרצות את בעלות בריתו במזרח התיכון ולצבור לגיטימציה מצד אלה - כמו מצד הקהילה הבינלאומית במקרה של כניסה למלחמה. כמו כן, השיחות השפיעו גם על חלק מהצעדים לביסוס לגיטימציה למהלך צבאי בתוך מסדרונות הממשל ובדעת הקהל האמריקנית.

"את הכסף סופרים במדרגות"

על כל פנים, "את הכסף סופרים במדרגות". הצעדים הבאים של ממשל טראמפ הם שיקבעו אם החלטתו להיכנס לשיחות תירשם לדיראון עולם כחבל ההצלה שהעניק למשטר האייתוללות באחת משעותיו הקשות או כמהלך מחוכם להונאה ולצבירת לגיטימציה במאבק להפלתו.

בפגישותיו עם הנשיא האמריקני יצטרך ראש הממשלה נתניהו להזכיר את הדברים שטראמפ עצמו אמר בגנות הסכם הגרעין של אובמה. נתניהו יזכיר כי כל עוד יתקיים המשטר הנוכחי באיראן - שאיפותיו לא ישתנו וכל הישג מולו יהיה זמני. לצד זאת, הוא יציג את ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה להביא לנפילת המשטר כתוצאה מהשפעת מדיניות הלחץ המקסימלי ומההתעוררות הפנימית האותנטית.

מצד נתניהו, נכון יהיה להדגיש את הצורך בהצבת חלון זמנים מוגבל למיצוי השיח המדיני ולהימנעות מוחלטת מהקלות ומתמורות כלשהן שיחזקו את המשטר. מאמץ מיוחד יידרש כדי להבטיח את הטיפול באיום הטילים הבליסטיים ובהפסקת התמיכה האיראנית בארגוני הפרוקסי. למרות הצהרתו הברורה של מזכיר המדינה האמריקני רוביו, הרושם הוא כי שני נושאים אלה לא זוכים מצד הנשיא טראמפ להתייחסות דומה לזו שניתנת לסוגיית הגרעין.

נתניהו יצטרך להבהיר כי ישראל לא תוכל להשלים עם קיומו של איום הטילים. ההנהגה בטהרן נעדרת רסנים בהפעלת יכולותיה. הן המחישו את הסכנה הגדולה הנשקפת לא רק מנשק גרעיני, אלא גם מקיומו של מערך טילים בליסטיים, גדול, ארוך-טווח ואיכותי. אם נגזר על העולם להשלים עם קיומו של משטר האייתוללות בשום אופן אין לאפשר לו להחזיק ביכולות שמסכנות מדינות.

הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וכיהן כראש המל"ל בשנים 2017-2021.