גל הירש תוקף: "ההדלפות מהקבינט גרמו נזק בזמן אמת"

רק כמה שבועות לאחר שנכנס לתפקיד מתאם השו"ן (שבויים ונעדרים), הצליח תא"ל (מיל') גל הירש לעבור לראשונה על הודעות אישיות שנשלחו אליו. רק אז, לדבריו, הבין את עומק האובדן.

"אני מבין כמה חברים איבדתי. כמה בנים של חברים איבדנו. וזה גם הולך ומצטבר והולך ומצטבר - אנשים שאני מכיר, אחים שלי לנשק, חברים שלי, ילדים של חברים שלי, אנשים קרובים מאוד. ואין לי זמן להתאבל, ולא להישבר ולא להתפרק. זה שבר אותי".

>>"היינו שניות מחילוץ חטופים": גל הירש על הרגעים הדרמטיים | עמית סגל<<

במשך תקופה ארוכה הוא צבר וצבר - בלי לפרוק רגשות ובלי לומר מה הוא באמת חושב. אמנם במהלך המלחמה תדרך הירש את התקשורת מספר פעמים, אך המסרים היו ממוקדים לצורכי המשא ומתן בלבד. ביום חמישי בלילה, יממה לאחר שרני גואילי ז"ל הובא למנוחות וכשהיה ברור לו שהמשימה הושלמה, הוא פתח הכול: רגעי המשבר והשמחה, הבכי והזעם, השפל והפסגה. והיו לו רבים כאלה בשנתיים האחרונות.

כשנשאל על הרגע שבו קיבל את העדכון שמצאו את רני, סיפר: "אני עומד לצאת לרצועה כדי לחבור לכוחות. תוך כדי ההתארגנות אני מקבל את העדכון שזה קרה. ואני לא ידעתי את נפשי. היו לי שניות של מערבולת רגשות".

הוא הוסיף כי הבכי הגיע רק לאחר מכן: "ברגע הראשון הייתי צריך לרוץ, לתפוס את ראש הממשלה ולעדכן אותו. התקשרתי - הוא היה בפגישה מאוד חשובה". עוד הוסיף הירש, "צריך לעצור הכול ולהכניס לי את הטלפון מיד. הבינו את הדחיפות בקול שלי. אמרתי לו: ראש הממשלה, רני אצלנו. מצאנו אותו. הוא בדרך הביתה. המשימה הושלמה".

לדבריו, זה היה רגע עוצמתי במיוחד. "דיברתי מיד עם טליק ואיציק, חיברתי להם את ראש הממשלה ויצאתי דרומה. הדרך דרומה הייתה סערת רגשות שאי אפשר לתאר. יותר משנתיים החזקתי משא כבד מאוד, הייתי חייב להיות בשליטה כל הזמן. ופתאום - התפרצות רגשות גדולה. הרבה דמעות".

שבר עמוק בתוך המלחמה

מבין הרגעים הקשים ביותר, הירש מציין את מותם בשוגג של שלושה חטופים מאש כוחותינו: סאמר טללכה, יותם חיים ואלון שמריז.

"זה הגיע אליי אחד אחרי השני. בהתחלה יש ספק - אולי זה חטוף. ואז מדווחים שיש כבר כנראה שניים. אני מעדכן את ראש הממשלה, מפעיל את הצוות, ואז אומרים לי שזה שלושה. ואז אני מבין במי מדובר ומה קרה. זה שבר נורא. פשוט נורא".

באותה תקופה הוא אף התמוטט פיזית מעומס המטלות. "אני לא ישן, לא אוכל, פשוט פועל. בונה את מערך השו"ן. בדרך למשפחה של נעדרת - שמצאנו כשהיא אינה בין החיים - הרגשתי שמשהו לא טוב קורה לי. סחרחורת, איבוד ראייה".

הוא התקשר לרופא המשפחה, מנהל מיון בתל השומר. "הוא אמר להביא אותי מיד למיון. אמרתי לו - אני לא מגיע למיון. אסור שיראו אותי שם. לא בתפקיד שלי, לא בשעות האלה. הוא הפנה אותי למקום אחר בבית החולים, שם עברתי בדיקות וטיפול מהיר - ובהמשך אותו לילה הודעתי למשפחה השכולה".

העימות עם המשפחות והביקורת הציבורית

על ההתמודדות מול משפחות החטופים אמר: "מהימים הראשונים אמרתי להם: לא תמיד אוכל להגיד הכול, אבל לעולם לא אשקר. אתן תמונת מצב אמיתית. וכך עשיתי. ספגתי אמירות קשות מאוד, ביקורת, כעס - לא רק מהמשפחות, אלא גם מגורמים אחרים בציבוריות הישראלית".

לדבריו, הביקורת חצתה קווים אדומים: "איומים ברצח על רעייתי דונה ועל הבנות שלי. תיאורים מזעזעים ברשתות, הטרדות, איומים מפורטים איך ירצחו אותי. ארונות מתים, מצעדים מול הבית, מגפונים באמצע הלילה. אין לזה שום הצדקה".

ועדיין, הוא מדגיש: "נשארתי מפוקס על המטרה. ידעתי שאם אסתכל לאחור - אין מי שיחליף אותי. חשבתי שזה ייקח שנתיים. חששתי שזה ייקח כפול".

חמאס, ההפגנות והדלפות

הירש דוחה את הטענות לטרפוד עסקה ואומר כי בחמאס ראו בחטופים נכס אסטרטגי למשא ומתן ארוך טווח. לדבריו, כבר לאחר 7 באוקטובר הבינו סינוואר ואנשיו כי בידיהם כלים לניהול מו"מ ממושך. "סינוואר ואנשיו הבינו שיש להם עכשיו כלים למשא ומתן שיימשך עשר שנים", אמר. "זו הייתה תובנה אצלם, לא ניתוח בדיעבד. זה היה המיינדסט שלהם".

לדבריו, חמאס זיהה את ההפגנות והסיסמאות בישראל ככלי תעמולה: "סרטונים שפורסמו בשבת בצהריים תוזמנו במכוון לקראת הפגנות מוצאי שבת. סלוגנים שיצאו מכאן - התהפכו עלינו. זו הייתה אסטרטגיה".

בנוגע להדלפות מהקבינט אמר הירש כי מדובר באירוע חמור שפגע במאמצי המשא ומתן. "אי אפשר להילחם על החטופים בקלפים פתוחים מול האויב", אמר. "זה גרם לנו נזק בזמן אמת. ראיתי פגיעה משמעותית בתהליכי המשא ומתן".

האם הוא יודע מי הדליף? "אני לא אשיב. זה כבר לא משנה. זה גרם נזק בזמן אמת".

על תפקידה של קטאר אמר: "קטאר היא מדינה תומכת חמאס - לפני המלחמה, במהלכה ועד היום. היו תקופות שבהן הייתה מתווך אפקטיבי, ובתקופות אחרות - פחות".