התגובה הראשונה של נתניהו למתיחות עם איראן - והמסר לארדואן

מפגש פסגה משולש משמעותי נערך הערב (שני) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס, במטרה לבסס ולחזק את הברית האזורית במזרח הים התיכון. 

נתניהו אמר כי ישראל הסכימה להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם יוון וקפריסין, עוד אמר גם כי שלוש המדינות מתכוונות לקדם את המסדרון הכלכלי הודו-מזרח התיכון-אירופה, ביוזמה לחבר את הודו לאירופה דרך המזרח התיכון דרך הים. ראש ממשלת יוון אמר שיוון "מוכנה לתרום" בתוכנית היום שאחרי בעזה.

נתניהו על האפשרות של תקיפה איראנית

ראש הממשלה התייחס למתיחות עם איראן: "אנחנו עוקבים אחרי התרגילים האיראניים, עושים את ההיערכות הנדרשת. ואני רוצה להבהיר לטהרן - כל פעולה תיענה בתגובה חריפה מאוד".

התייחס לארדואן: "לאלה שמפנטזים על החזרת האימפריות שלהם - זה לא הולך לקרות".

על פרשת אלי פלדשטיין אמר בסיום מסיבת העיתונאים: "איני רוצה להתייחס כאן לדברים. חושב שכבר הוכח במקרה של יונתן אוריך, שבית המשפט אמר שהכל פייק. אין כאן עבירה, יש ניסיון הכפשה. חבל שלוחצים עליו, שגוררים אותו לאמירות שאין להן שום בסיס".

הרקע למסיבת העיתונאים

טורקיה, בהנהגת הנשיא ארדואן, הפכה למדינה אזורית אגרסיבית כלפי שכנותיה. זאת באמצעות תמרונים ימיים ואוויריים החודרים לתחומי יוון וקפריסין, הצהרות מאיימות, קו תקיף בסכסוך הקפריסאי ומניעת חיפושי גז ימי באזורי מחלוקת. מצב זה הופך את שיתוף הפעולה בין ישראל, יוון וקפריסין לקריטי יותר מתמיד.

מחד גיסא, טורקיה מילאה תפקיד חשוב בשכנוע חמאס לשחרר את החטופים במסגרת תכנית טראמפ. מנגד, בכירים טורקים בראשות ארדואן ממשיכים באמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. כתוצאה מכך, ישראל מונעת השתתפות של חיילים טורקיים בכוח הבינלאומי ISF האמור להיכנס לרצועת עזה.

שיתוף פעולה ביטחוני מעמיק עומד במרכז הפסגה. ישראל ויוון מקיימות כיום עשרות תרגילים צבאיים משותפים בכל שנה, אימונים, מפגשים של חילופי מידע ופעילות מודיעינית. נציגים יווניים פועלים במפקדת הכוח הרב-לאומי בקריית גת ועוסקים בעיקר בפינוי פצצות ומטענים ובתכנון שיקום רצועת עזה לאחר תום המלחמה.

שלוש המדינות שותפות למפקדה הבינלאומית של סנטקום, פיקוד המרכז האמריקני, יחד עם מצרים, ירדן ומדינות המפרץ. שיתוף פעולה זה מחזק את המעמד האזורי של הציר ומעניק לו גיבוי אמריקאי חשוב.

עסקאות נשק בהיקפי ענק מבססות את השותפות. יוון וקפריסין רוכשות מישראל מערכות נשק מתקדמות. לאחרונה נחתמה עסקה לרכישת מערכות ארטילריה מאלביט מערכות בשווי של כ-2 מיליארד שקלים. כעת על השולחן עסקה גדולה עוד יותר: רכישת מערכות ההגנה המתקדמות ספיידר, קלע דוד וברק בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים.

חיבור לאירופה

פרויקטים אזרחיים אסטרטגיים נמצאים גם הם על הפרק. ביניהם קידום התכנית לחיבור שלוש המדינות לרשת חשמל אחת (גריד) באמצעות כבל חשמל תת-ימי. יוון כבר בונה קו חשמל בין כרתים לקפריסין, וכאשר קפריסין תתחבר לישראל, זו תהיה מהפכה אנרגטית - ישראל תתחבר לרשת החשמל האירופית.

גם נושא הגז הטבעי על השולחן, ובכלל זה פתרון לוויכוח על מאגר הגז הענק אפרודיטה, שבו 85 אחוזים שייכים לקפריסין ו-15 אחוזים לישראל. בנוסף, קפריסין שוקלת להקים מתקן הנזלה לגז שיקבל גז מהמאגרים הישראליים וישלח אותו במכליות לאירופה.

כבל תקשורת בין-יבשתי הוא עוד מיזם אסטרטגי הנדון בפסגה. מדובר בכבל עם סיבים אופטיים שיחבר את הודו והמזרח דרך סעודיה והאמירויות לישראל, ומשם לקפריסין, יוון ואירופה כולה. פרויקט כזה יחזק משמעותית את מעמדה של ישראל כמעבר תקשורת אסטרטגי.

במשרד החוץ מדגישים את עמדתה הנחרצת של ממשלת יוון נגד אנטישמיות. יוון הגיבה בחריפות לדרישות לפרוש מאירוויזיון 2026 בשל השתתפות ישראל, והגדירה דרישות אלו כאנטישמיות. עמדה עקרונית זו מחזקת את השותפות בין המדינות מעבר לאינטרסים אסטרטגיים.