תשובה לסעודיה? המהלך של ישראל בתחום הגרעין

שר האנרגיה אלי כהן, שביקר בהונגריה בשבוע שעבר, סייר בין היתר בכור מחקר לייצור חשמל.הונגריה מייצרת כמחצית מתצרוכת החשמל שלה באמצעות ארבעה כורים גרעיניים ונהנית ממאגרים מוגבלים של אורניום.

ל"ישראל היום" נודע כי במסגרת ביקור קצר בבודפשט, כהן ובכירי משרדו סיירו במכון לטכנולוגיה גרעינית של אוניברסיטת בודפשט. במכון זה פועל כור מחקר והדרכה מתקדם, המשמש להכשרת מהנדסים ולביצוע מחקרים חדשניים בתחום הגרעין.

הצוות הישראלי הבכיר בדק אתגרים שונים הנוגעים להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל, ובין היתר את דרכי הקירור של המתקן, אם וכאשר ייבנה כזה בארץ. בישראל אמנם עדיין לא התקבלה החלטה סופית על הקמת תחנת כוח גרעינית, אולם אם וכאשר תוקם, היא תיבנה בנגב. באזור זה, החום רב וקצב אידוי המים גבוה, ולכן נדרשות התאמות מיוחדות לקירור.

ההחלטה אם להקים בישראל כור גרעיני לייצור חשמל נמצאת זה כמה חודשים על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לישראל עתודות גז טבעי לכ-25 שנים. ואולם, הקמת כור גרעיני אורכת על פי ההערכות כ-15 שנים מרגע קבלת ההחלטה ועל נדרש לקבל אותה בטרם עת.

קושי נוסף בדרך להקמת כור לייצור חשמל בארץ היא אי חברותה של ישראל באמנה הבינלאומי האוסרת על פיתוח והפצה של נשק גרעיני. הצטרפות לאמנה תחייב את המדינה לאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לסייר בכל המתקנים הגרעיניים בארץ, בכלל זה הכור בדימונה, אשר על פי פרסומים זרים, משמש פצצות אטום.

אחת הדרכים להתגבר על קושי זה עשוי להיות הפקדת הפיתוח והתפעול של האתר בידי חברה זרה, אולי אמריקנית.

ליותר מ-60 מדינות בעולם יש כבר תחנות כוח גרעיניות, והחשיבות של תחנות אלה עולה בעקבות מהפכת ה-AI שמגדילה את הביקוש לאנרגיה, והרצון של מדינות אירופה להקטין את התלות בגז הרוסי.

בלשכת שר האנרגיה סירבו להתייחס לפניית "ישראל היום".