יותר גרוע מאובמה: המהלך של טראמפ הרסני לישראל - אבל נתניהו שותק

"לא תקום מדינה פלשתינית", הצהיר ראש הממשלה נתניהו עשרות פעמים בחודשים האחרונים ובצדק. גם הוא, גם שר החוץ סער, גם בכירים אחרים בממשלה הסבירו – שוב בצדק - שמדינה פלשתינית בעקבות טבח שמחת תורה, היא פרס לטרור.

הם לא רק אמרו אלא גם עשו. רק לפני חודשיים, ישראל פעלה בכל כוחה ובהצלחה לא מבוטלת נגד הניסיון של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, להביא להחלטת מועצת ביטחון שתכיר במדינה פלשתינית. מקרון הסביר שלשיטתו המדינה הזו תקום רק אחרי רפורמות מקיפות וביעור השחיתות. ובכל זאת ישראל נעמדה על הרגליים האחריות כדי להיאבק בה (אגב, מוזר שעד היום ישראל לא הגיבה להכרה החד צדדית ב"מדינה פלשתינית" של מקרון, סטארמר והאחרים). החשש הישראלי, המוצדק לחלוטין גם הוא, היה מסחף מדיני.

והנה בליל שבת, בזמן שעם ישראל עשה קידוש, ארה"ב הודיעה באופן רשמי ומפורש כי המטרה של "תוכנית עזה", שהשבוע כנראה תאושר במועצת הביטחון, היא הקמת מדינה פלשתינית. ארה"ב, קטאר, מצרים, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, אינדונזיה, פקיסטן, ירדן וטורקיה מסרו בהצהרה משותפת שפורסמה באמצעות המשלחת האמריקנית לאו"ם כי "אנו מפרסמים הצהרה זו כמדינות החברות שהתכנסו ברמות דרג גבוהות כדי להתחיל בתהליך זה, המציע נתיב להגדרה עצמית ולקיום מדינה פלשתינית". כך נאמר כבר בדברי ההקדמה.

מהי תגובת נתניהו להצהרה הזו? דממה. לא רק שישראל לא נלחמת בה, כפי שעשתה לא מזמן, אלא שהיא מסכימה בשתיקה. אמנם מספר שרים בימין, בכלל זה בליכוד, חזרו והדגישו את התנגדותם למדינה פלשתינית. ואולם הדרג הקובע, הלא הוא ראש הממשלה שותק. ומה שגרוע יותר, אפילו אם ימחה, לא נראה שיש בכוחו לשנות את רוע הגזירה.

ההודעה של השגריר האמריקני מייק וולץ פורסמה כנוסח מוסכם אחרי כמה שבועות של שיחות אינטנסיביות מאחורי הקלעים בין מדינות רבות. כלומר, זו התוצאה סופית. גרוע עוד יותר, היא לא רק נספחת כהודעת צד להחלטה שתקבל השבוע מועצת הביטחון, אלא תהיה חלק מההחלטה עצמה.

כי כמעט אותן מילים מופיעות בטיוטת ההחלטה שהפיצו האמריקנים. "אחרי שהרפורמות ברשות הפלשתינית ייושמו במלואן, ויושג פיתוח של עזה, יתכן שיושגו התנאים למסלול אמין שיוביל להגדרה עצמית פלשתינית ולמדינה", נאמר בטיוטה שארה"ב הניחה על שולחן מועצת הביטחון.

צריך לקרוא כדי להאמין. לא צרפת, לא בריטניה ולא קנדה, אלא ארה"ב של אמריקה, היא ולא אחרת, לא רק שאינה מטילה וטו על החלטת מועצת הביטחון שקוראת להקים "מדינה פלשתינית", אלא עומדת בחזית שלה. זו עצמה מכה מדינית קשה.

לשם השוואה, אפילו החלטה 2334 שברק אובמה העביר בשלהי כהונתו ב-2016, לא קראה להקים מדינה כזו. נתניהו השתולל אז נגדה ובצדק. ומה היום? צרצרים.

אנשיו מתרצים כל מיני תירוצים. הם מסבירים בין היתר, שהחלטת מועצת הביטחון מפנה לתכנית טראמפ מ-2020 ושבתכנית ההיא יש כל מיני התניות שבפועל לא מאפשרות להקים מדינה פלשתינית. הפלפולים האלה נחמדים. הם אולי היו שווים משהו, אם ההתניות המקוריות של טראמפ היו מופיעות בהחלטה הצפויה של מועצת הביטחון.

אלא שלגמרי לא במקרה, כל הדרישות הקשוחות מהפלסטינים לחדול מהטרור, ומההסתה והחינוך לטרור, וממשכורות הטרור, ומהשחיתות וכן האלה – כולן לא נזכרות בנוסח שיאושר השבוע. עזבו, אפילו חמאס לא מוזכר וגינוי לטבח אין בה.

כידוע, הדינמיקה הבינלאומית, בפרט כאשר מדובר על ישראל והאו"ם, שלילית להחריד. המילים היפות נשארות על הנייר. עם המציאות המרה, אנחנו אלה שצריכים להסתדר. עיינו ערך יוניפי"ל, החלטה 242 ועוד ועוד.

שלא לדבר על כך, שטראמפ לא יהיה פה לנצח. כי אפילו אם אתו אולי נוכל להסתדר (ולנוכח אי היכולת לעמוד מולו בסוגיה החשובה הזו, גם זה לא בטוח), מה יהיה כשהוא איננו? מי בדיוק יעמוד על אחרון התנאים בתכנית הנשכחת שלו מ-2020?! אנטוניו גוטרש?!

ולכן השורה התחתונה ברורה וגרועה. החלטת מועצת הביטחון שנועלת את המלחמה בעזה, לא מגנה את רצח העם שהפלשתינים ביצעו ביהודים ב-7 באוקטובר 2023. במקום זאת, בדיוק להפך, היא מתגמלת את הרוצחים במסלול למדינה. לא פחות חמור, מוביל את ההחלטה, גדול החברים של ישראל בבית הלבן אי פעם, דונלד טראמפ, שעושה זאת בהסכמה מטעם חברו הטוב, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. לתוצאה העלובה הזו יש הגדרה אחת: מפולת.