"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת הפצ"רית - אבן דומינו נוספת בקריסת ההגמוניה

זה כבר לא תיאוריה - זה פשוט קורה בשידור חי, הציבור המסורתי והלאומי שהרים את רוח העם בזמן משבר חייב עכשיו להתכונן להוביל, ללמוד ולהעמיק - לא עוד להישאר בפוזיציית היציע ורק לצעוק

,עודכן
0השמעה
יפעת תומר-ירושלמי. צילום: דובר צה"ל

המסר ברור:הֶיו ממוקדים! השתחררו מהתגובתיות שלה התרגלנו - הגיע הזמן להתכונן, להעמיק וללמוד. אתם עומדים בקרוב להוביל את המדינה!

קריסת ההגמוניה הישראלית הנוכחית משודרת למציאות חיינו בשידור חי. זו כבר מזמן לא תיאוריה או מאמר - זה פשוט קורה. פרשת יפעת תומר־ירושלמי מהחונטה של הפרקליטות הצבאית ושותפיה היא אבן דומינו נוספת, שהופלה על ידי קודמתה ושמפילה את הבאה אחריה. תחילתו המובהקת של אפקט הדומינו הזה בשנת 2023, והוא עתיד להימשך עוד ועוד.

היאחזות בקרנות המזבח

סיפור הכיסוי, שהוגדר "מחאה על הרפורמה המשפטית", היה ביסודו היאחזות בקרנות המזבח של אליטת השמאל הפרוגרסיבי. הטרלול, הזמבורות, שריפת הכבישים והוצאת דיבת ישראל בתקשורת הבינלאומית סימנו את תחילת נפילתה של קבוצה שהיתה ראויה בעבר להנהיג, אך כיום בועטת בכל נורמה וכורתת במו ידיה את הענף שעליו ישבה כאליטה משרתת.

מחאה נגד הרפורמה המשפטית (ארכיון),צילום: .

אנו נמצאים בתקופה היסטורית בחיי המדינה והעם, תקופה של חילופי משמרות. "אליטיזם" הוא מושג מרתיע: קבוצת מיעוט השולטת במוסדות הכוח המרכזיים במדינה ובחברה - בתרבות, באקדמיה, בתקשורת וכמובן במערכת המשפט. האלטרנטיבה, ההנהגה העולה, לא יכולה להיות מתנשאת ויהירה. היא חייבת להיות ביטוי אמיתי של הפסיפס הישראלי, ולהיות שליחה של מסורת ארוכה של אלפי שנות היסטוריה ומורשת, מבלי לחשוש לעצב את דרכה של המדינה לעתידה.

באופן מובהק, התגלה כי אלו המסוגלים להרים את רוח העם בתקופת משבר נורא הם יוצאי בית הגידול של חינוך המחובר למורשת ישראל. חובשי הכיפה ואלו שאינם, עם כיסוי ראש או עם תפילה בלב. מהפריפריה, מהערים ומההתיישבות ביהודה ושומרון, שלקחו על עצמם את משימת חיזוק העם באיתנות מרשימה מול החולשה וההחלשה שהגיעו מבית היוצר של האליטה המתפרקת.

הציבור המסורתי והלאומי על גווניו נדרש להתכונן ולהכין את עצמו לקראת השלב הבא בחילופי המעמדות. עלינו להשפיע ולהוביל. לרצות להיות מקצועניים וסקרניים, וללמוד לסגל מבט רוחבי הלומד מהעבר וצופה את העתיד.

לא ניתן עוד להישאר בפוזיציית היציע ורק לצעוק "המלך הוא עירום". לא להיות קצרי רוח. עלינו להיות מוכנים בעזרת השם לייצר מדיניות יהודית־ישראלית מקורית מעצימה, מאחדת ומחזקת, שתוביל את המדינה בשנים הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר