מעבר ליום שאחרי: תוכנית טראמפ עשויה לעצב מחדש את המזרח התיכון

לראשונה מזה כמעט שנתיים גובשה תוכנית מבית היוצר של הנשיא טראמפ, שזכתה לתמיכתן של מדינות ערב וישראל • במתווה החדש שולבו מכניזמים ספציפיים, שכל כולן מעוגנות בהסכמה בין-ערבית אודות הצורך להתגייס במשותף כדי להביא להסדרים ברי קיימא • ובאשר לישראל, יש מקום להאמין שעידן חדש ניצב לפתחה, גם במרחב הפנימי וכמובן שבזירה האזורית

עיצוב מחדש של זירת המזרח-התיכון כולה. רצועת עזה (ארכיון). צילום: AP

עשן לבן לא הפציע אמנם הערב (שני) מעל לחדר הסגלגל בפגישת נתניהו-טראמפ, ולא ניתן היה להכריז רשמית על הפסקת אש בעזה ושחרור מיידי של כל החטופים הישראליים, אולם הייתה זו נקודת מפנה משמעותית בתולדותיה של המערכה הקשה, העשויה להוות את קרש הקפיצה החיוני לנצירת האש בלוחמה וייתכן שגם לעיצובה מחדש של זירת המזרח-התיכון כולה.

נתניהו מגיע לבית הלבן, טראמפ על העסקה: "בטוח מאד" // C-SPAN

שכן, לראשונה מזה כמעט שנתיים גובשה והוצגה תוכנית מבית היוצר של הנשיא טראמפ, שזכתה לתמיכתן של מדינות ערב ושל ישראל, לא רק עבור היום שאחרי סיום הקרבות, אלא גם בכל הקשור לצביונו העתידי של האזור ושל התהליכים השיתופיים ובוני- האמון שיאפיינו אותו בעתיד. זאת, בהנהגתה המייצבת של מעצמת העל האמריקנית.

ציר הרשע

לא זו בלבד שבמתווה החדש שולבו מכניזמים ספציפיים, האמורים להרחיק לחלוטין מן התמונה את חמאס כגוף שולט וכארגון טרור רצחני, הקשור בטבורו לקודקודו האזורי של ציר הרשע, הלא היא איראן, אלא שכל כולו מעוגן בהסכמה בין-ערבית רחבה אודות הצורך להתגייס ולפעול במשותף ובאופן ממוסד כדי לנתב את החזית המדממת אל עבר היעד הנכסף של הסדרים ברי קיימא, הנושאים בחובם את בשורת השגשוג הכלכלי והמתינות המדינית.

זוהי, אפוא, משמעותה העמוקה של תוכנית המסגרת החדשה, שיצאה הערב לאוויר העולם, בכפוף לאישורה הסופי (בסיועו הנמרץ של כל גוש המדינות הערביות, העתיד להפעיל מנופי לחץ על חמאס). זוהי מסגרת התייחסות חדשה, שלא ניתן יהיה להתעלם מעקרונותיה הבסיסיים, שבטבורם ההכרה הרחבה, שזמנו של חמאס כשליט הרצועה חלף.

טראמפ במסיבת העיתונאים: "זהו יום היסטורי", צילום: רויטרס

המוסדות הרב-צדדיים שיוקמו, והמכניזמים הארגוניים שלאורם יתפקדו, אמורים להבטיח ולערוב להצלחתו של תהליך הדה-רדיקליזציה המובטח, שיבטיח את בטחונה של ישראל ולהצעיד אותה אל מסלול השיקום והצמיחה. הכדור נמצא כעת בידיו של העיט האמריקני, האמור להשתמש בכל מנופי ההשפעה שבידו, והמחויב לסיומה המיידי של המלחמה, כדי להבטיח שמתווה זה אודות קווי המתאר של המזרח התיכון החדש, אכן יתממש.

ובאשר לישראל, לאחר כשנתיים של מלחמה קשה ומספר בלתי נתפס של קורבנות, לא ניתן אלא לקוות שבקרוב מאוד תגיע עת ההחלמה והריפוי. לאור העובדה שמסכת היחסים המיוחדים עם ארה"ב נותרה איתנה, וגם מערכות היחסים עם מדינות הגוש הערבי המתון לא התפרקו, יש מקום לקוות ולהאמין שעידן חדש ונינוח יותר ניצב לפתחה של ישראל, גם במרחב הפנימי וכמובן שבזירה האזורית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר