שווה את הסיכון: הרווח של ישראל מהסכם עם סוריה

מאז סיום מלחמת יום הכיפורים (1973) היחסים בין ישראל לסוריה ידעו עוינות רבה, לצד תקופות של רגיעה ממושכת וגבול שקט. מלחמת האזרחים ב־2011 שינתה את המציאות. שלטון אסד התערער וגורמים עוינים קפצו כמוצאי שלל רב על אדמת סוריה, בראשם איראן וחיזבאללה שהחלו להתבסס בסוריה, להפוך אותה לחצר האחורית של ייצור אמצעי לחימה ולנקודת מעבר אסטרטגית להעברת אמצעים מאיראן ללבנון. אלה חייבו את ישראל לפעול באופן התקפי בפעולות מגוונות בכל רחבי סוריה מול מטרות שונות.

מהפיכת דצמבר 2024 הביאה לסילוקו של אסד ולקיחת השלטון על ידי ג'ולאני, כמו גם לשינויים משמעותיים ומיידיים, כמו דחיקת כוחות איראניים מאדמת סוריה, (מה שישראל ניסתה לעשות במשך עשור) לצד חשדנות עקב פעולות חריגות מצד השלטון החדש, בין השאר מהלך נגד הדרוזים באיזור סוויידא, מרכז מושבם של הדרוזים בסוריה.

ישראל מצידה, תקפה תשתיות ואמצעים של הצבא הסורי או מה שנותר ממנו, כבשה ותפסה אזור חיץ של מספר קילומטרים בתוך שטח סוריה ואת כתר החרמון הסורי וקבעה עובדות בשטח. אלה לא עצרו את המגעים שהחלו עוד לפני כן בין ישראל וסוריה להסכמה על הסדרי ביטחון חדשים.

הסדר ביטחוני חדש

הדרך לנורמליזציה עם סוריה צריכה לעבור בתחנות זמן ומבחני יישום. על משטר ג'ולאני להוכיח את יציבותו, כוונותיו ורצינותו לגבי מערכת היחסים עם ישראל. שימור רצועת הביטחון והשטח שישראל תפסה כעומק לפנים צריך להישמר בשלב הראשון ולתאם נסיגה מדורגת אל מול עקרונות והתקדמות בזמן.

החזית הצפונית, שהיתה במשך עשרות בשנים תרחיש האיום העיקרי והמאתגר יכולה להפוך בקרוב לחזית התקווה והשינוי. נוצרו התנאים לכך, הבשילו העקרונות והאינטרסים המשותפים. סוריה מהווה עומק חשוב לישראל לעירק ואיראן, שינוי ביחסים עם סוריה עשוי להשפיע על חיזבאללה, במיוחד אם ייתפס כהיחלשות הציר האירני ויתר על כן, אם יבוא כמהלך משלים עם הסדרה מול לבנון.

אחד מהאינטרסים והעקרונות, עליהם גם התעכב ראש הממשלה בנאומו באו"ם היה המחויבות לעדה הדרוזית בסוריה וברית הדמים בין הדרוזים בישראל לחברה הישראלית ולממשלה. מה שראש הממשלה שכח והיה כמעט נדרש כי יוסיף, שממשלה בראשותו העבירה את חוק הלאום (2018) שבהגדרתו לא התייחס לעדה הדרוזית ואזרחיה בישראל כחלק ממדינת הלאום, הם שמחויבותם למדינת ישראל איננה מוטלת בספק ומשלמים מחיר דמים על כך.

במקביל לקידום ההסדר עם סוריה ואולי אף כמהלך מקדים, נוצרה אפשרות לתיקון העוול שנעשה לעדה הדרוזית בישראל, שמחויבותה למדינה והגנתה איננה מוטלת בספק. זה הזמן לתיקון העוול ההיסטורי ואולי ההסדר הביטחוני המסתמן עם סוריה יכול לשמש כפלטפורמה גם לשינוי המיוחל הזה. ההתעקשות על עקרונות שיבטיחו את ביטחונם של הדרוזים הגרים בסוריה הוא חשוב ובמקום, אך הוא איננו מספיק.

את תיקון החוק אפשר וצריך לעשות בלי הסכמתו של ג'ולאני ובלי סיוע של המתווך האמריקני, את זה יכול לעשות המחוקק בירושלים, זה בידי ראש הממשלה וזה הזמן המתאים.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי