בין כל הגימיקים: הרמז הדרמטי של נתניהו
העזרים הויזואליים בהם השתמש נתניהו בנאומו באו"ם תרמו להסברה ולרכישת לגיטימציה לישראל • ועדיין, מוצלח ואפקטיבי ככל שיהיה, הדבר אינו פוטר את נתניהו מהדחיפות שבהקמת מערכת הסברה גדולת מימדים וראויה לשמה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
ראש הממשלה נתניהו ידוע כמי שעושה שימוש בעזרים ויזואליים בנאומים המסורתיים שלו באו"ם. הפעם, בנאום ה-14, הוא שבר את כל השיאים של עצמו גם יחד, כשהניף למול האולם והמצלמות, מפה של המזרח התיכון, שני שאלונים לקהל, ברקוד עם קישור לסרטון הזוועות ורמקולים שהופעלו לבקשתו בתוככי רצועת עזה.
כנראה שכל כך הרבה גימיקים מתאימים לדור ה-Z והטיקטוק. כך שמבחינה זו הנאום סייע להסברה ולרכישת לגיטימציה לישראל. גם חשיפת סרטון הזוועות לעיני כל הפעם הראשונה, תזכיר מחדש למי ששכחו על מה ולמה המלחמה.
ועדיין, הסברה לא מתחילה ולא מסתיימת בנאום אחד, מוצלח ואפקטיבי ככל שיהיה, ואינה פוטרת את נתניהו מהדחיפות שבהקמת מערכת הסברה גדולת מימדים וראויה לשמה.
תמוה במיוחד היה אפקט הרמקולים ובמיוחד הפניה באמצעותם לחטופים. הרי אין אחד מאחינו השבויים מתחת האדמה ששמע באמצעות הרמקול את הפניה של נתניהו אליו. ואם כך, למה להשתמש בהם עבור גימיק כזה?
כנ"ל לגבי העזתים. כמה מתוך אלה ששמעו את הנאום ברמקולים, אם בכלל, מבינים אנגלית? מילא המסרונים, הם אכן מגיעים לכל אחד ומן הסתם עוררו עניין. אבל אם כבר משקיעים מאמץ כה גדול, צריך היה גם לחשוב על תרגום לערבית. ובכל מקרה, צריך שוב לומר שאקט הסברתי אחד אינו מספק. נדרשת פעולה ארוכה ומתמשכת.
נתניהו כן הציג בחדות את צדקת דרכה של ישראל, ובפרט את האיוולת שבקריאות למדינה פלשתינית. אכן, בדיוק כפי שאמר, לתת לפלשתינים מדינה בתוך ארץ ישראל, זה בדיוק כמו לתגמל את בן לאדן בחבל עצמאי בניו ג'רזי. כאן גם הייתה אמירה מדינית נחרצת ומחייבת של נתניהו כי לא יסכים לכינון מדינה פלשתינית. דרך ארוכה עבר האיש מאז נאום בר אילן.
אשר לעתיד המעשי, האמירה המשמעותית ביותר הייתה ההודעה כי בעזה יכון "שלטון אזרחי שיחייה בשלום עם ישראל". הוא לא פרט מה יכלול השלטון הזה ומי ינהל אותו. הפרטים האלה, הקריטיים לעתידה של ישראל, יידונו ביום שני בפגישה עם טראמפ.
בזמן הקצר שנותר עד אלה, אולי כדאי שגם יתקיים דיון ציבורי בשאלה האם אוטונומיה אמירותית-אינדונזית – לשם הולכים הדברים לפי הרמזים – היא המבנה הנכון ביותר ל"יום שאחרי" בעזה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא | פרשן לתחום המדיני וארה"ב
פרשן "ישראל היום" לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).