"פרויקט חירות"
הכרזה דרמטית: אלו פרטי המבצע של טראמפ במצר הורמוז
לפי "ה"וול סטריט ג'ורנל" אין הכוונה לליוויי צבאי של ספינות סוחר על ידי הצי האמריקני דרך מצר הורמוז, פעולה שיכולה לחשוף אותן לאיום הטילים, הכטב"מים והמוקשים האיראניים • משמרות המהפכה פרסו לאחרונה מוקשים ימיים נוספים במצר, מה שמסכן את התנועה המסחרית במצר
נשיא ארה״ב דונלד טראמפהכריז הלילה (שני) על ״פרויקט חירות״, שמטרתו, לדבריו, ״להנחות״ ספינות זרות שנלכדו במפרץ הפרסי לעזוב אותו בבטחה, וזאת בשל מצב הצוותים על סיפון כלי השיט שכבר יותר מחודשיים אינם יכולים לעזוב את האזור.
עם זאת, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" אין הכוונה לליוויי צבאי של ספינות סוחר על ידי הצי האמריקני דרך מצר הורמוז, פעולה שיכולה לחשוף אותן לאיום הטילים, הכטב"מים והמוקשים האיראניים.
צבא ארהב השתלט על מכלית נפט איראנית במצר הורמוז // רויטרס
״רבות מהספינות הללו מתחילות להיגמר להן המזון, וכל דבר אחר הכרחי כדי לאפשר לצוותים גדולים להישאר על הסיפון בתנאים בריאים וסניטריים״, כתב טראמפ בפוסט ב-Truth Social.
טראמפ תיאר את הימאים הלכודים כ״קורבנות הנסיבות״, וכתב כי ״תנועת הספינות נועדה אך ורק לשחרר אנשים, חברות ומדינות שלא עשו שום דבר רע״, וכי הדבר נעשה בעקבות פניות של ״מדינות מכל רחבי העולם, שרובן ככולן אינן מעורבות בסכסוך במזרח התיכון, אשר ביקשו מארה״ב לסייע בשחרור ספינותיהן הכלואות במצר הורמוז״.
הנשיא הוסיף כי ״לטובתן של איראן, המזרח התיכון וארה״ב, הודענו למדינות אלו כי ננחה את ספינותיהן בבטחה אל מחוץ לנתיבים המוגבלים הללו, כדי שיוכלו לחזור באופן חופשי לעיסוקיהן״. הוא הגדיר את ההכרזה כ״מחווה הומניטרית״ של ארה״ב.
במקביל להודעת טראמפ פרסם פיקוד המרכז של ארה״ב (סנטקום) הודעה רשמית, ולפיה ״כוחות סנטקום יחלו לתמוך בפרויקט חירות החל מ-4 במאי, כדי לשקם את חופש השייט עבור הספנות המסחרית במצר הורמוז״. עוד נמסר כי ״המשימה, בהנחיית הנשיא, תתמוך בכלי שיט מסחריים המבקשים לחצות בחופשיות את אותו מסדרון סחר בינלאומי הכרחי״.
— U.S. Central Command (@CENTCOM)May 3, 2026
מפקד סנטקום, האדמירל בראד קופר, הוסיף: ״התמיכה שלנו במשימה הגנתית זו חיונית לביטחון האזורי ולכלכלה הגלובלית, ובמקביל אנחנו ממשיכים גם במצור הימי״. לפי ההודעה, במסגרת ״פרויקט חירות״ ייטלו חלק משחתות, יותר מ-100 מטוסים, כלים בלתי מאויישים ו-15 אלף חיילים. קודם לכן פורסם ב״היום״ כי קופר הציג לטראמפ את האפשרות לפעולה כזו, ובמקביל הוכנה בסנטקום תוכנית לפתיחת מצר הורמוז למעבר אוניות ומכליות שאינן איראניות.
עוד נמסר כי הפנטגון ומחלקת המדינה השיקו בשבוע שעבר יוזמה משותפת בשם ״מערך החופש הימי״ (Maritime Freedom Construct), שמטרתה לשלב פעולה דיפלומטית עם תיאום צבאי מול שותפות בינלאומיות לשמירה על הביטחון הימי במצר.
עם זאת, לפי בכיר אמריקני ששוחח עם ה״וול סטריט ג'ורנל״, המהלך שהכריז עליו טראמפ, אותו כינה ״תהליך״, הוא מנגנון תיאום בין מדינות, חברות ביטוח וארגוני ספנות, ובשלב זה ספינות חיל הים האמריקני אינן צפויות ללוות בפועל את כלי השיט במעבר במצר. הבכיר ציין כי משמרות המהפכה פרסו לאחרונה מוקשים ימיים נוספים במצר, מה שמסכן את התנועה המסחרית במצר.
אם אכן כך, נראה שלא מדובר במבצע דוגמת Earnest Will (״רצון נחוש״) שהתרחש ב-1987, במהלכו רשמה ארה״ב מחדש 11 מכליות נפט כווייתיות תחת דגלה והטילה על הצי האמריקני ללוות אותן במעבר במצר הורמוז. המבצע, שנמשך 14 חודשים, הוביל לעימות צבאי ישיר עם איראן: ניזוקה קשות פריגטה אמריקנית שנפגעה ממוקש, הופל מטוס נוסעים איראני בטעות והושמדו נכסים ימיים איראניים. הוא הסתיים רק עם הפסקת האש של מלחמת איראן-עיראק באוגוסט 1988.
עם זאת, לא ברור אם המהלך תואם עם טהרן. בפוסטו איים טראמפ כי ״כל הפרעה לתהליך תטופל, למרבה הצער, בכוח״. בתגובה ראשונה מאיראן, כתב יו״ר ועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט, אבראהים עזיזי, ב-X כי ״כל התערבות אמריקנית במשטר הימי החדש של מצר הורמוז תיחשב להפרה של הפסקת האש״. עוד הוסיף עזיזי כי ״מצר הורמוז והמפרץ הפרסי לא ינוהלו על ידי הפוסטים ההזויים של טראמפ״.
לפי נתוני הארגון הימאות הבינלאומי (IMO), כ-20 אלף ימאים מושפעים מהמשבר במצר הורמוז, רבים מהם תקועים על כ-2,000 כלי שיט שאינם מצליחים לחצות את המצר, נתיב שדרכו עברה בימי שגרה כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. איראן אפשרה למספר זניח של ספינות (ביחס לתנועה במצר בשגרה) לעזוב את המצר, בעיקר ממדינות ידידותיות אליה דרך נתיב שעובר ליד אי לאראק במים הטריטוריאליים שלה.
רב-החובל ההודי רהול דהר וצוותו נמצאים על מכלית במפרץ הפרסי כבר כשמונה שבועות, מאז פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, וצפו מעת לעת בכטב״מים ובטילים מתפוצצים בקרבת הספינה ובאופק. ״לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו בטוחים, ואז פתאום לא. היום אנחנו בטוחים. מחר - אף אחד לא יודע״, אמר לסוכנות הידיעות אי.פי, ״הרגעים האלה היו קשים ויצרו מתח אמיתי בקרב הצוות. אף אחד מאיתנו לא ציפה למצב של מלחמה״.
מאנוג׳ קומאר יאדאב, מאיגוד הימאים ההודי, סיפר לסוכנות הידיעות כי אלפי מלחים הודים נמצאים על הספינות הלכודות, וכי הצוותים על חלק מכלי השיט נאלצו לקצב את חלוקת המזון ומי השתייה בשל המחסור. ״הם צפו בפיצוצים מהסיפונים שלהם״, אמר. ״רבים מהם היו על ספינה בפעם הראשונה בחייהם - אפשר רק לדמיין באיזה מצב נפשי הם עברו״.
לפי יאדאב, הקשר עם המשפחות בהודו אינו רציף בשל הפסקות אינטרנט ושיבושי קליטה, ובימים שבהם ניתן ליצור קשר, המלחים משלמים תעריפים גבוהים עבור דקות שיחה ספורות.
רזה מוחמד סאלח, קצין ראשי אינדונזי על ספינת מטען בבעלות יוונית, תקוע יותר מחודש מול חופי עומאן עם 24 אנשי צוות. ״הבעיה הגדולה ביותר היא חוסר הוודאות״, אמר לאי.פי, ״אנחנו לא יודעים מתי הורמוז ייפתח שוב״.
