החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן לבחון את הסכם הגז עם מצרים ברקע הדיווחים על הפרות הסכם השלום בין המדינות מעוררת סערה כלכלית ומדינית. הסוגיה הגיעה גם לשולחנו של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, ולא במקרה. האינטרסים מאחורי הקלעים גדולים ועצומים.
לא רק מצרים וישראל מעורבות בסיפור אלא גם ארה"ב, ובשני כובעים. חברת "שברון" האמריקנית מחזיקה ב־40% ממאגר לווייתן. שווי העסקה עם מצרים נאמד ב־35 מיליארד דולר, כלומר 14 מיליארד דולר הכנסות עבורה - לא סכום שמוותרים עליו בקלות. גם השותפות הישראליות, "ניו מד אנרג'י" ו"רציו", אינן ששות לעכב או להפסיד את חלקן בגלל הנספח הביטחוני להסכם השלום בין מצרים וישראל שנכתב לפני 45 שנים.
מול האינטרסים העצומים, ואפילו מול הלחץ שעשוי להגיע מוושינגטון, עומד ביטחון ישראל. הלקח המרכזי מהשבת השחורה הוא שאסור לתת לאיומים להתפתח - צריך לטפל בהם כשהם קטנים. במקרה זה האיום הוא ההפרות המצריות של הסכם השלום כפי שפורסמו במקורות זרים.
על פי הדיווחים, מדובר בהפרות רבות ומשמעותיות של הנספח הביטחוני. צבא מצרים הכניס כוחות קלים ומשוריינים לסיני, בנה מנהרות לאמצעי לחימה והאריך את מסלולי ההמראה בשדות התעופה. איום הייחוס של צבא מצרים ממשיך להיות "תקיפה ממזרח" - ואין על מצרים איום פוטנציאלי אחר מכיוון זה מלבד ישראל.
כפי שנחשף ב"ישראל היום", קהיר אינה מאפשרת לכוח השלום הבינלאומי לפקח על המתרחש. גם זה בניגוד להסכם. טיסות הצילום מעל סיני וסיורי השטח בבסיסים, כולל המנהרות, הופסקו בתחילת המלחמה. בקשת ארה"ב לחדש אותם לא נענתה עד היום.
בגלל המלחמה ההיא
הפרות "קטנות" מסוג זה הקדימו בדיוק בשלוש שנים את מלחמת יום הכיפורים ב־1973. כשזו פרצה בהפתעה, ההגנה האווירית המצרית כבר היתה חזקה עד שרבע ממטוסי חיל האוויר הושמדו במלחמה. בישראל ידעו על הפרת ההסכם ב־1970, אך ממש כמו 50 שנים לאחר מכן מול עזה ההנהגה בחרה לעצום עיניים. התוצאות היו 2,700 חללים במלחמה ההיא ו־2,000 במלחמה הנוכחית.
כלומר אסונות לאומיים בסדרי גודל כאלה עומדים כנגד הפטרו־דולרים של עסקת הגז. לכן החלטת נתניהו וכהן, ככל שיעמדו בה, במקום לחלוטין. באותה מידה מצופה גם מהאמריקנים למלא את חובתם ולוודא שמצרים עומדת בהתחייבויותיה. ארה"ב היא העריבה להסכם מ־1979 והיא מובילה את כוח הפקחים הבינלאומי. אלה ההבטחות והאמינוּת שלה כמעצמה שעומדות פה למבחן. אם היא לא תאכוף את ההסכם, איש לא יעשה זאת.
הנשיא טראמפ מתגאה בצדק על היותו משכין שלום. אבל בחצי האי סיני מתחיל תהליך שעלול להוביל למלחמה. רק הנשיא שהביא את הסכמי אברהם יכול לעצור אותה מראש. ובאשר לדולרים - יהיה מי שירכוש את הגז הישראלי. אם לא מצרים עצמה לאחר שתעשה תיקונים, אזי לקוח אחר שלא משחק עם ביטחון ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו