"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ארה"ב הפסיקה את הפיקוח על מצרים - גורם ישראלי: "הפרה חמורה של ההסכם"
מאז פרוץ המלחמה נפסקו טיסות הפיקוח האמריקניות מעל סיני וביקורי הפקחים במנהרות המצריות • ישראל פנתה פעמים רבות לממשל ביידן וטראמפ בדרישה שארה"ב תמלא את מחויבותיה במסגרת ההסכם • "כאשר האמריקנים לוקחים משהו ברצינות, גם אחרים בעולם עושים זאת"
כוחות צבא מצרים בסיני (ארכיון). צילום: אי.פי

ארה"ב הפסיקה את הפיקוח על מצרים - גורם ישראלי: "הפרה חמורה של ההסכם"

מאז פרוץ המלחמה נפסקו טיסות הפיקוח האמריקניות מעל סיני וביקורי הפקחים במנהרות המצריות • ישראל פנתה פעמים רבות לממשל ביידן וטראמפ בדרישה שארה"ב תמלא את מחויבותיה במסגרת ההסכם • "כאשר האמריקנים לוקחים משהו ברצינות, גם אחרים בעולם עושים זאת"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הכוחות האמריקנים המפקחים על הסכם השלום בין ישראל למצרים, חדלו מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר מלערוך טיסות צילום מעל סיני או לבדוק תכולת המנהרות בחצי האי. כך נודע ל"ישראל היום". הנושא החל להיות מטופל באופן רציני רק עם תחילת פעולתו של ממשל טראמפ ואולם ככל הידוע עדיין אין תוצאות.

עשרות טנקים מצריים נצפו סמוך למעבר רפיח

על פי הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים ב-1979, ארה"ב ערֵבה לכך ששני הצדדים שומרים על הסכם השלום, ובפרט על הנספח הביטחוני שנילווה אליו. נספח זה מגדיר באופן מדויק את היקף הכוחות המצריים שרשאים לשהות בסיני ובאיזה מיקום. כמו כן נקבע בשעתו מנגנון המאפשר לשנות את הרכב הכוחות הזה, בתיאום בין המדינות ובאישור ישראלי.

הסכם השלום בין ישראל למצרים בתיווכו של קרטר,צילום: AP

כדי לוודא שההסכם והנספח הביטחוני נשמרים, ארה"ב הובילה הקמת "כוח משקיפים רב לאומי" (MFO), שמסייר ברחבי סיני ואף נעזר בטיסות צילום מעל חצי האי. ואולם מסיבה שאינה ברורה טיסות אלה נפסקו עם פרוץ המלחמה ולא חודשו עד היום.

ישראל פנתה פעמים רבות לממשל ביידן ולממשל טראמפ בדרישה שארה"ב תמלא את מחויבותיה במסגרת ההסכם ותחדש את הטיסות. מי שהוביל את המאמצים מול הממשל הקודם היה השגריר הקודם בוושינגטון, מיכאל (מייק) הרצוג. ואולם מקור המעורה בפרטים סיפר ל"ישראל היום" כי בכירי הממשל הקודם התעלמו. "התשובה שלהם הייתה שצריך להכניס עוד סיוע לעזה", אמר.

ביידן וטראמפ בפגישתם בבית הלבן,צילום: אי.פי

פעולת פיקוח נוספת שהכוח הרב הלאומי חדל לבצע היא בדיקת הנעשה במנהרות שמצרים בנתה ברחבי סיני. בכיר ישראלי גילה בהקשר זה כי מצרים דחתה את בקשות הפקחים לבדוק את המערכים שנבנים במנהרות. הצורך בבדיקות כאלה נהיה דחוף לאחר שהעריכו כי הן מסוגלות להכיל כמויות גדולות של אמצעי לחימה. בישראל מודאגים מאוד מהפעילות המצרית בתחום זה.

גורם יודע דבר אמר ל"ישראל היום" כי "מה שקורה במנהרות בסיני מטריד מאוד. מעבר לכך שמדובר בהפרה חמורה של הסכם השלום, לא יכול להיות יעד אחר לאותם אמצעי לחימה שם על ידי המצרים, מאשר ישראל".

הצבא המצרי בסיני (צילום ארכיון),צילום: אי.אף.פי

הגבלת פעולות הפיקוח של הכוח הרב לאומי הצטרפה להפרות ידועות של הסכם השלום על ידי מצרים, שבחודשים הראשונים למלחמה הזרימה כוחות רבים, חלקם משוריינים לאזור רפיח. המצרים פיתחו שיטה במסגרתה הם קודם מכניסים את הכוחות לסיני, ורק לאחר מכן מעדכנים את ישראל, כביכול כדי לקבל את האישור המתחייב על פי ההסכמים. בפועל המצרים העמידו את ישראל בפני עובדות מוגמרות וכאמור אף שיבשו במקביל את עבודת כוח הפקחים הבינלאומי.

טנקים מצרים בסיני,צילום: רשתות חברתיות

לאחר ממשל ביידן, ישראל שבה והעלתה את הסוגיה מיד עם כניסת הנשיא טראמפ ואנשיו לבית הלבן. ראש הממשלה נתניהו שוחח על כך עם מזכיר המדינה הנוכחי, מרקו רוביו, בעת שזה ביקר בארץ בפברואר. מאז היו פניות נוספות.

הדאגה הישראלית הזו הייתה הרקע למספר אמירות פומביות בנושא של השגריר הנוכחי בוושינגטון, ד"ר יחיאל לייטר. בניגוד לרושם שנוצר בשעתו, כאילו האמירות של לייטר היו "פליטות פה של שגריר טירון", ל"ישראל היום" נודע כי הן היו מכוונות ונועדו להניע את המערכת האמריקנית לפעולה וכן להבהיר לקהיר שישראל לא תשלים עוד עם המתרחש.

יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארה"ב,צילום: MeritTV

בממשל טראמפ אכן הרימו את הכפפה ודורשים מהמצרים לחדש את עבודת הפיקוח כמתחייב. מקור ששוחח בנדון עם ישראל אמר כי "כאשר האמריקנים לוקחים משהו ברצינות, גם אחרים בעולם עושים זאת". עם זאת, מבדיקת ישראל היום מול מספר גורמים עולה כי למרות הפניות של ממשל טראמפ, עד לרגע זה לא חודשו הטיסות מעל סיני ולא הותר לפקחים הבינלאומיים להיכנס למנהרות.
כוח הפקחים הבינלאומי לא הגיב לפניית "ישראל היום".

מהכוח הרב-לאומי בסיני נמסר בתגובה: "הכוח אינו מגיב לתקשורת על משימות האימות והסיור שלו, אך מעביר עדכונים מלאים לשני הצדדים לאמנה על מצב הפעולות והתצפיות שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו