"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

צעד קדימה - ושניים לאחור: זו הסיבה שהחומוס בדמשק יחכה לימים טובים יותר

למה כל הדיווחים על התקדמות במגעים עם סוריה לא מביאים לשום מקום? • איך ישראל נקלעת למדיניות של נעשה ונשמע מול אל-שרע, הג'יהאדיסט לשעבר (או שמא גם בהווה) שפוחד מתקיפה ישראלית? • אפשר וצריך להגיע עם סוריה להבנות המשרתות את האינטרסים שלנו

,עודכן
0השמעה
בדיקת פתע של תעודות בשכונה עלאווית בדמשק, צילום: אי.פי.אי

לא עובר שבוע שבו איננו מתבשרים על התקדמות משמעותית, עד כדי פריצת דרך,במגעים שמנהלות ביניהן ישראל וסוריה. על פי קצב הדיווחים בתקשורת היינו צריכים כבר מזמן לנגב חומוס בדמשק. אבל כשמתקדמים "צעד אחד קדימה ושניים לאחור" לא מגיעים לשום מקום.

כוחות צה"ל פשטו על מעוזי קומנדו של המשטר הסורי הישן בחרמון // דובר צה"ל

רק בשבוע שעבר נפגשו בפריז שר החוץ הסורי אסעד חסן א־שיבאני והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. ואילו השבוע נפגש השליח האמריקני לסוריה וללבנון טום ברק עם רה"מ בנימין נתניהו. בשליחות ממשלותיהן הוא ביקש שישראל תסיג את כוחותיה משטחים שתפסה בלבנון ובסוריה, ותחדל מפעילות התקפית נגד איומים לביטחונה בעומק שטחן של שתי המדינות האלו.

מדיניות של נעשה ונשמע

בתמורה הוא הבטיח לישראל הרים וגבעות. למשל, שממשלת לבנון תפרק את ארגון חיזבאללה מנשקו (אשרי המאמין) וששתי המדינות, סוריה ולבנון, תחתומנה עימנו על הסכמי שלום שיבטיחו את השקט לאורך הגבול. ובמקרה הסורי - גם את זכויות המיעוט הדרוזי החי במדינה.

א-שרע (ארכיון),צילום: REUTERS

עם עלייתו לשלטון של אחמד א־שרע, המוכר מימיו כג'יהאדיסט בכינוי אבו מוחמד אל־ג'ולאני, אימצה ישראל מדיניות של "נעשה ונשמע": קודם נשמיד יכולות צבאיות שנותרו בסוריה מימיו של בשאר אל־אסד ונשתלט על שטחים החיוניים להבטחת גבולנו, ואחר כך נשמע מה יש לא־שרע לומר לנו.

ההתחלה היתה מעוררת תקווה. א־שרע ירש מדינה הרוסה והוא מתקשה להבטיח בה יציבות ורגיעה, לכן היה ועודנו מוכן להידבר עם ישראל, ודרכה הוא מקווה להגיע לליבה וגם לכיסה של וושינגטון. אלא שמאז בא הטבח בבני המיעוט העלאווי בחוף הסורי וההתנכלות למיעוט הדרוזי בדרום המדינה, ואלו מלמדים שגם אם א־שרע אינו מניף עוד את דגל הג'יהאד, הוא נותר מחויב לחזון כינונה של מדינת הלכה מוסלמית בסוריה, שבה אורח חיים חילוני, כמו גם קיומם של מיעוטים דתיים, אינו נסבל.

ישראל התגייסה לעזרת הדרוזים, אלא שבלחצה של וושינגטון, המעניקה כיום חסות למשטר בדמשק, היא חדלה לתקוף בסוריה ושבה להידבר עם משטרו של א־שרע.

מהמגעים עם הסורים עולה שא־שרע חושש מתקיפה ישראלית שתוביל להפלת משטרו ומבקש רגיעה לאורך הגבול שתסייע לייצב את שלטונו.

מדובר, אפוא, במגעים בעלי אופי טקטי ואף טכני שעניינם הסדרה של המציאות לאורך הגבול המשותף לשתי המדינות, ואולי גם הגשת סיוע הומניטרי לדרוזים בדרומה של סוריה.

כניסת המפגינים הדרוזים מישראל לעבר תוך סוריה,צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

לעקוב אחריו בשבע עיניים

הסכם שלום בין שתי המדינות אינו על הפרק כרגע - ולו רק בשל הקושי של א־שרע לקדם מהלך שכזה בלי מעטפת כל־ערבית, דוגמת הסכמי אברהם. ואלה ממתינים, כידוע, לסיומה של המלחמה בעזה ולאור ירוק מסעודיה.

הסכם שלום אינו על הפרק, בשל הקושי של א־שרע לקדמו בלי מעטפת כל־ערבית, דוגמת הסכמי אברהם, ואלה ממתינים לסיום המלחמה בעזה ולאור ירוק מסעודיה

ישראל צריכה לעקוב בשבע עיניים אחרי א־שרע, ג'יהאדיסט בעברו ואולי גם בהווה. אבל אפשר וצריך להגיע עימו להבנות המשרתות את האינטרסים שלנו ואינן מסכנות את ביטחוננו, במיוחד נוכח העובדה שסוריה היא מדינה חרבה ונטולת צבא מתפקד שעלול לאיים עלינו.

והחומוס בדמשק? הוא יחכה כנראה לימים טובים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר