"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהלך תקדימי: האיחוד האירופי דן בסנקציות נגד ישראל - אלו הן ההשלכות
שרי החוץ של האיחוד ידונו בהצעת הנציבות האירופית להשעות את ישראל באופן חלקי מתוכנית המחקר המדעי "הורייזון אירופה" • בניגוד להחלטות אחרות של האיחוד שדורשות קונצנזוס של 27 המדינות, כדי שההמלצה תאומץ, נדרש תמיכת 17 מדינות המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד
דגלי האיחוד האירופי מחוץ למטה הנציבות האירופית. צילום: רויטרס

מהלך תקדימי: האיחוד האירופי דן בסנקציות נגד ישראל - אלו הן ההשלכות

שרי החוץ של האיחוד ידונו בהצעת הנציבות האירופית להשעות את ישראל באופן חלקי מתוכנית המחקר המדעי "הורייזון אירופה" • בניגוד להחלטות אחרות של האיחוד שדורשות קונצנזוס של 27 המדינות, כדי שההמלצה תאומץ, נדרש תמיכת 17 מדינות המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד

ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי דן היום (שלישי) בהמלצת הנציבות האירופית להשעות את ישראל באופן חלקי מתוכנית המחקר המדעי "הורייזון אירופה", במה שעשויה להיות מהלך אירופי תקדימי של הפעלת סנקציות נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה. הדיון הסתיים ללא החלטה והמדינות עדיין בוחנות את ההצעה. אך אם תתקבל, חברות ישראליות שמפתחות מוצרים בעלי שימוש צבאי אפשרי לא יוכלו לזכות במענקים אירופיים.

לוחמי צה"ל ברצועת עזה (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

בניגוד להחלטות אחרות של האיחוד שדורשות קונצנזוס של 27 המדינות, כדי שההמלצה תאומץ, נדרשת תמיכה של רוב מיוחס במועצת האיחוד האירופי - כלומר תמיכת 17 מדינות המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד.

אתמולהציעה הנציבות האירופיתלהשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית המחקר בתגובה למצב ההומניטרי ברצועת עזה. ההשעיה הספציפית נוגעת להשתתפות סטארט-אפים וחברות קטנות ישראליות באקסלרטור של המועצה האירופית לחדשנות (EIC). לפי הנציבות האירופית, ״ההשעיה מגיעה כתגובה לבחינה של סעיף 2 של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל״, והיא הדגישה כי ״כיבוד מחויבויות אלה מהווה חלק חיוני משיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל במסגרת ההסכם״.

ההמלצה מגיעה לאחר שלפני כשבועיים לא התגבש רוב בקרב שרי החוץ לסנקציות נגד ישראל, בעקבות דוח שקבע שיש אינדיקציות שישראל לא עומדת במחויבויותיה לזכויות אדם. ישראל הצליחה למנוע אז מהחלטה נגדה לאחר שהושגה הסכמה לגבי הכנסת סיוע הומניטרי לעזה.

הצנחת סיוע הומניטרי לרצועה, צילום: אי.פי

בשבוע שעבר אמרה נציבת החוץ קאיה קאלאס כי ״הרג האזרחים המחפשים סיוע בעזה הוא בלתי ניתן להגנה״. היא הבהירה בשיחה עם שר החוץ גדעון סער כי ״צה״ל חייב להפסיק להרוג אנשים בנקודת חלוקת הסיוע. כל האופציות נשארות על השולחן אם ישראל לא תממש את התחייבותה״.

ההשעיה המוצעת נוגעת ספציפית לאקסלרטור של המועצה האירופית לחדשנות, שמיועד לסטארט-אפים וחברות קטנות עם "חדשנות פורצת דרך וטכנולוגיות מתפתחות שיש להן יישומים פוטנציאליים כפולים, כמו אבטחת סייבר, רחפנים ובינה מלאכותית". הנציבות הבהירה כי ״ההשעיה המוצעת היא פעולה ממוקדת וניתנת להפיכה״ וכי ״היא לא משפיעה על השתתפות אוניברסיטאות וחוקרים ישראליים בפרויקטים שיתופיים״.

"הורייזון אירופה" היא תוכנית המחקר והחדשנות המרכזית של האיחוד האירופי והגדולה בעולם, עם תקציב של 95.5 מיליארד יורו. ישראל משתתפת בתוכניות המחקר של האיחוד מאז 1996, ולקחה חלק באלפי פרויקטי מחקר משותפים בעשורים האחרונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...